https://www.ly-lawoffice.com https://www.ly-lawoffice.com/my-post8af61bae סכסוכי שכנים מהווים כר משפטי תדיר בפני ערכאות משפטיות והינו נושא מורכב ונרחב, הנוגע במגוון סוגיות הנובעות מעצם החיים בבית משותף. במקרה שהתגלע סכסוך, מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד בקיא ומנוסה בניהול סכסוכי שכנים, שיבחן את הסיכויים והסיכונים של התביעה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> "שמור אותי משכניי" </span> </span> </p> <p> <span> <span> מאת עו"ד ומגשר לירן ינקוביץ. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סכסוכי שכנים עלולים להיות צרה צרורה. </span> </p> <p> <span> <span> דייר אגרן המסב מפגעי ריח ורעש לבניין; דייר שמשתלט על הרכוש המשותף שלא כדין (חוסם חניות, מאחסן תכולתו בחדר המדרגות; מרחיב דירתו שלא כדין);  דייר שאינו משלם מיסי ועד בית ועוד כהנה כהנה מקרים בבחינת עול ומטרד מתמשך לבניין ודייריו. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לא פעם, מגיעים הסכסוכים לכדי אלימות מילולית ופיזית של ממש ומסתיימים בחילופי תלונות הדדיות ובמעורבות המשטרה. בחלק מהמקרים, דיירים מכפישים אחד את השני בקבוצות וואטסאפ של הבניין או פיזית, בשטחים המשותפים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מכאן, חשוב מאוד לנהל את הסכסוך בצורה מעשית וחכמה ולא לפעול תחת אמוציות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מומלץ למצות תחילה הידברות עניינית מול הדייר/ים ולכנס אסיפת דיירים מתוך ראיה של ניהול סכסוך נכון ומושכל ולטווח ארוך, במקום הנצחתה בערכאות משפט ולפי צורך לערב מגשר מנוסה או גורם שלישי ניטרלי אובייקטיבי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ניתן גם להסתייע באגודה לתרבות הדיור, האמונה על טיפוח החיים בבית המשותף, ניהול תקין של ענייני הבית המשותף ויצירת מערכת שכנות נאותה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>  ככל והידברות, כאמור, מוצתה לבלי הועיל, ניתן לגשת בתביעה, אך יש לזכור כי ניהול תביעה כרוכה מטבע הדברים בסיכונים וסיכויים, זמן ועלויות.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לא רבים יודעים כי בלשכת רישום המקרקעין (הידועה גם בשמה "טאבו") הקרובה לביתכם קיים גוף שיפוטי, המפקח על הבתים המשותפים, כחלופה לבתי משפט. </span> </p> <p> <span> המפקח על הבתים המשותפים הוא הגוף שאליו ניתן להגיש תביעות בנושאים הקשורים לבית המשותף. </span> </p> <p> <span> סמכות המפקח מקבילה לסמכות שופט בית משפט שלום. למפקח יש סמכות לתת צווי ביניים, כמו: צו עיקול, צו מניעה, צו עשה ואל תעשה - כפי שנוהג בית משפט שלום. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הרשאים להגיש תביעה בפני המפקח הם בעל דירה או מי שמחזיק בדירה מטעמו; חוכר או חוכר משנה לתקופה העולה על 25 שנה וכן נציגות הבית המשותף (ועד הבית). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במקרים הבאים, למפקח סמכות ייחודית לדון ולהכריע, ובכלל אלו סכסוכים הקשורים להשתתפות בעלי הדירות בהוצאות הדרושות לאחזקה תקינה ולניהול הבניין; סכסוכים בין בעלי הדירות בקשר לזכויותיהם וחובותיהם לפי תקנון הבית המשותף - המוסכם (אם ישנו), או המצוי; סכסוכים בנוגע להרחבת דירה; סכסוכים בקשר למתקנים משותפים בבניין, כגון: מעלית, דוד שמש, מתקני גז וכו'. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> במקרים בהם מדובר בסכסוך קיצוני, ניתן להוציא צווי הרחקה למניעת הטרדה מאיימת. </span> </span> </p> <p> <span> על פי החוק, הטרדה מאיימת היא בגין מעשה מטריד או מאיים בנסיבות שבהן ישנה סבירות כי הגורם המאיים עלול לשוב ולהטריד, או לפגוע בכל דרך בשלוות חייו של המוטרד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לסיכום: סכסוכי שכנים מהווים כר משפטי תדיר בפני ערכאות משפטיות והינו נושא מורכב ונרחב, הנוגע במגוון סוגיות הנובעות מעצם החיים בבית משותף. </span> </span> </p> <p> <span> במקרה שהתגלע סכסוך, מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד בקיא ומנוסה בניהול סכסוכי שכנים, שיבחן את הסיכויים והסיכונים של התביעה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עורך דין לירן ינקוביץ מתמחה בסכסוכי דיירים ומייצג דיירים ונציגויות בתים משותפים בפני בתי משפט ו/או לשכת המפקח על הבתים המשותפים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ </span> </p> <p> <span> לשון הרע לעסקים, קניין רוחני וסכסוכי שכנים </span> </p> </div> Sat, 26 Nov 2022 19:22:56 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-post8af61bae סכסוכי שכנים thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-post807a63bf בעידן של רשתות חברתיות ותחרות חופשית, כולנו, כבעלי עסקים, עסוקים כל הזמן בלשמור על המוניטין והשם הטוב של העסק שלנו. מדובר באינטרס ציבורי בעל השפעות ישירות על תנאי השוק ויעילותו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> גנבו לכם את שם העסק? יש מה לעשות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בעידן של רשתות חברתיות ותחרות חופשית, כולנו, כבעלי עסקים, עסוקים כל הזמן בלשמור על המוניטין והשם הטוב של העסק שלנו. </span> </p> <p> <span> <span> מדובר באינטרס ציבורי בעל השפעות ישירות על תנאי השוק ויעילותו. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> חוק עוולות מסחריות, שנחקק בשנת 1999, נועד בין היתר למטרה זו, תוך יצירת תמריצים וחובות שיעודדו המשך סחר בריא לצד הרתעה מסחרית ומניעת יתרון עסקי ותחרות לא הוגנת על דרך מתן פיצויים מעוגנים בחוק </span> </span> <span> של עד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בגין כל הפרה. </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> מפאת קוצר היריעה, אתמקד במאמר זה בשלוש עוולות מרכזיות בחוק: גניבת עין; התערבות בלתי הוגנת ותיאור כוזב. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> א. גניבת עין </span> </span> </p> <p> <span>  יסוד גניבת עין מוגדר בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות כך: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שרות שהוא נותן ייחשבו בטעות כנכס או כשרות של עוסק אחר או כנכס או כשרות שיש להם קשר לעוסק אחר". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> עוולה זו פירושה הטעיה צרכנית מצד עוסק, במעשה ו/או במחדל, במטרה שייחשבו כמוצרים או שירותים של עוסק אחר. משול הדבר למעין "חיקוי מסחרי". </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הטעיה שכזו יכולה להיגרם בדרכים שונות (למשל, שימוש בשם או לוגו/סימן דומה על גבי המוצר). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במסגרת זו, בית המשפט בוחן בין היתר את הרכיבים הבאים: </span> </p> <p> <span> יסוד המוניטין - היינו, האם קיים מוניטין למוצר המקורי באופן שהציבור מזהה את המוצר, סימנו, תיאורו או שמו עם עסקו של הנפגע. הלכה פסוקה היא כי הזכות המוגנת על ידי עוולת גניבת העין הינה המוניטין השייך לבעל הטובין (ליצרן או הספק) וכי המדובר בזכות קניינית.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יסוד ההטעיה- היינו, האם קיים חשש סביר להטעיית הציבור לחשוב כי טובין של המעוול לכאורה הם בעצם של הנפגע.  </span> </p> <p> <span> המבחן להוכחת יסוד ההטעיה, הוא מבחן משולש, המורכב משלושה רכיבים: </span> </p> <p> <span> <span> א. מבחן המראה והצליל- כלומר האם קיים דמיון בין המוצרים השונים, שמותיהם, חזותם, באופן העלול ליצור חשש להטעיה. המבחן ייעשה במבט רחב ביחס למוצר בכללותו ולא של רכיבים נפרדים ממנו (למשל, בחינת שני מוצרים העומדים על מדף במרכול ולא של מוצר בנפרד). </span> </span> </p> <p> <span> <span> ב. מבחן סוג הלקוחות וסוג הטובין- </span> </span> </p> <p> <span> <span> מבחן סוג הלקוחות מורכב משני תת מבחנים: </span> </span> </p> <p> <span> <span> האחד, האם המוצרים פונים לאותו חוג לקוחות- היינו ללקוח הסביר או שמא ללקוח מיומן ובעל מקצוע. </span> </span> </p> <p> <span> <span> השני, כיצד משפיעה זהותם של הלקוחות הנוהגים לרכוש את הסחורה על הסיכוי להטעיה. ככל שמדובר בחוג לקוחות מנוסה ומקצועי, כך מצטמצם אפוא הסיכוי להטעיה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מבחן סוג הטובין- כיצד סוד ואיכות הטובין עלולים להשפיע על הטעית הצרכן. הרציונל הטמון בכך הוא שככל שמדובר במוצר יקר יותר, כך יהיה הצרכן בררן וסלקטיבי יותר ולכן, החשש מפני הטעיה יקטן. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ג. מבחן כללי של נסיבות- מדובר במבחן רחב על פי שיקול דעתו של בית המשפט לקבוע קיומו של חשש סביר מפני הטעיה, תוך בחינת פרמטרים שונים שאינם נמנים עם המבחנים הקודמים (למשל, ניסיונות חיקוי של המוצר בעבר; מס' היצרנים בשוק המייצרים את אותו המוצר; איכות המוצרים של התובע והנתבע ומידת תום הלב של הנתבע). </span> </span> </p> <p> <span> <span>   </span> </span> </p> <p> <span> בית המשפט העליון קבע כעקרון מנחה כי אין חשש להטעיה הגם ומדובר במוצרים בעלי דמיון מסחרי כל עוד ניתן לבדל בין מקורות המוצר (לדוג' אריזות שונות), או אז לא תקום עילה בגין גניבת עין [ </span> <a href="http://elyon1.court.gov.il/files/06/450/009/p12/06009450.p12.htm" target="_blank"> ע"א 945/06 Genreral Mills Inc  נ' משובח תעשיות מזון בע"מ (לא פורסם)]. </a> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ב. תיאור מסחרי כוזב </span> </p> <p> <span> בסעיף 2 לחוק מוגדרת עוולה זו כך: </span> </p> <p> <span> א) </span> <span> <span>               </span> </span> <span> לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר. </span> </p> <p> <span> ב) </span> <span> <span>               </span> </span> <span> המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא-אם-כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו." </span> </p> <p> <span> על בעל עסק חל איסור לפרסם מידע או לגרום לפרסום מידע, כאשר הוא יודע או עליו לדעת שאינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס, שירות שלו או של אחר, באופן הגובל בשקר במפגיע והטעיה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ג. התערבות בלתי הוגנת </span> </span> </p> <p> <span> סעיף 3 לחוק קובע כי: </span> </p> <p> <span> "לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> רכיבי העוולה: </span> </p> <p> <span> 1. קיומם של שני עוסקים, התובע והנתבע;  </span> </p> <p> <span> 2. העוסק המעוול מונע או מכביד על גישת לקוחות, עובדים או סוכנים אל עסקו או אל הנכס או השירות של התובע;  </span> </p> <p> <span> 3. פעולת המעוול נעשית באופן לא הוגן. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לצד מתן פיצוי כספי, כאמור, בית המשפט רשאי, במקרים קשים יותר, למנות בצו כונס נכסים ולהסמיכו להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי הנתבע או על ידי צד שלישי, לשם חיפוש ותפיסת נכסים או שימשו לביצועה או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן, וכן להטיל ערבויות וסנקציות נוספות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ עוסק בעוולות מסחריות והגנה על מוניטין ושם טוב של בתי עסק, לא פעם על דרך פשרות חכמות, תוך התאמת פתרון משפטי יעיל ומהיר לפי צרכי הלקוח. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ </span> </p> <p> <span> ייצוג בתביעות לשון הרע וקניין רוחני לבתי עסק </span> </p> </div> Sat, 26 Nov 2022 17:16:12 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-post807a63bf קניין רוחני thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-postf2d4f8f2 כוחה של המילה הכתובה בעידן האינטרנטי הוא בעל ערך משפטי רב. אלא שרבים אינם מודעים לכך שכוחה כל מילה הנכתבת על גבי תלונה למשטרה או צו עיקול ומופנה לרשויות, עלולים במקרים מסוימים להיחשב כדי עוולה לעיתים עבירה בפלילים בגין לשון הרע. <div data-rss-type="text"> <p> <span> תלונת שווא ועיקול שלא כדין כלשון הרע- האמנם? </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> כוחה של המילה הכתובה בעידן האינטרנטי הוא בעל ערך משפטי רב. </span> </span> </p> <p> <span> אלא שרבים אינם מודעים לכך שכוחה כל מילה הנכתבת על גבי תלונה למשטרה או צו עיקול ומופנה לרשויות, עלולים במקרים מסוימים להיחשב כדי עוולה לעיתים עבירה בפלילים בגין לשון הרע. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ככלל הגשת תלונה למשטרה חוסה תחת הגנות חוק איסור לשון הרע ואינה מקימה זכות משפטית ברת תביעה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> אלא שכאשר מתבררת התלונה כתלונת שווא, על בסיס מניעי נקם ו/או השתקה, עלול להיגרם לנילון, נזק רב על לא עוול בכפו ולבסס לו על פניו עילה משפטית. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אולם אין זה כה פשוט. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לפני שאנו ממהרים לתבוע כל אדם שהגיש תלונת שווא, יש לבחון זאת בראי סעיף 15 לחוק לשון הרע, המקים הגנה חוקית למפרסם: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> (8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה; </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אך האם הדבר מעיד בהכרח שמתלונן השווא אינו חשוף לתביעת לשון הרע? כפי שנראה מיד – לא ממש. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תנאי להיתכנותה של תביעת דיבה, בלעדיו אין, הוא הוכחת חוסר תום לב מצד המתלונן, קרי כי במעמד הגשת התביעה האמין המתלונן כי אין בדבריו ממש ועשה זאת בכוונה לפגוע. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בפרשת  ריימר (ע"א 788/79) קובע בית המשפט הלכה שהפכה למכוננת בדיני לשון הרע בכל הנוגע להוצאת עיקול שווא: ההגנה על תלונה במשטרה עומדת רק במקרה בו המתלונן היה סבור באמת ובתמים כי תלונתו אמת, אולם אם הוא ידע מלכתחילה שמדובר בשקר ובכל זאת התלונן, הגנה זו אינה עומדת לו וניתן לתבוע אותו בגין לשון הרע. </span> </span> <span> במילים אחרות, אם המתלונן ידע שמדובר בשקר, ניתן לתבוע אותו בגין לשון הרע </span> <span> <span> ולחייבו בפיצויים משמעותיים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי הדבר ייבחן בכלים אובייקטיבים של מבחן האדם הסביר בנסיבות המקרה, נוכח הקושי בהתחקות אחר אמונתו הסובייקטיבית של אדם, מבחינה ראייתית. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בת"א 1386-05-13 - שכן התלונן על שכנו, קשיש בשנות ה - 80 לחייו, כי זה ביצע מעשים מגונים בעודו מביט מבעד לחלון ביתו בילדותיו הקטינות של הנתבע. הקשיש עוכב לחקירה והתיק כנגדו נסגר. בעקבות כך הגיש הקשיש תביעת דיבה לבית משפט השלום בחיפה. בפסק הדין, קבעה השופטת כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב וחייבה את הנתבע לפצות את הקשיש בסכום של 25,000 ₪. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בת"א 11348/05 - חברת קיבוץ בצפון הגישה תלונה כנגד חבר קיבוץ אחר במשטרת ישראל. חבר הקיבוץ הגיש כנגדה תביעת לשון הרע. בית המשפט פסק במקרה זה כי מדובר בתלונת שווא ועל כן גם בלשון הרע וחייב את הנתבעת לפצות את התובע (חבר הקיבוץ כנגדו הוגשה התלונה) בפיצויים על סך 50,000 ₪. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> דעו כי החוק מאפשר פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ובמקרים של כוונת זדון לפגוע, עשויה להגיע אף לכפל פיצוי (100,000 ₪), בתוספת מדד, ורבות מתביעות הדיבה מסתיימות בפיצוי כספי, ההולם את עוצמת הפגיעה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בכל מקרה, בטרם הגשת תביעה, יש לבחון היטב את מכלול הראיות ולאמוד את סיכוי התביעה מול מהות הפרסום האסור, תום-ליבו של המפרסם ותחולת ההגנות שבחוק. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עורכי דין לירן ינקוביץ מתמחה בלשון הרע ומייצג גופים פרטיים ובתי עסק בהליכי לשון הרע, לרבות בגין תלונות ועיקולי שווא. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ </span> </p> <p> <span> לשון הרע והגנת הפרטיות לעסקים, קניין רוחני וסכסוכי שכנים </span> </p> </div> Sat, 26 Nov 2022 17:07:44 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-postf2d4f8f2 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/conflict-resolution ישראל מובילה את מפת הסכסוכים מבין המדינות המפותחות וממוקמת במקום הראשון במבחן היחס בין מספר תיקים לגודל אוכלוסייה. גם במבחן העומס השיפוטי לשופט, המצב אינו מזהיר כשלפי נתוני הנהלת בתי משפט, יחס של 2,335 תיקים לשופט לשנה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> "רפואה פרטית" בעולם המשפט - על בוררות וגישור ומה שביניהם </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> אין זה סוד שמערכת המשפט בישראל עמוסה לעייפה. </span> </span> </p> <p> <span> ישראל מובילה את מפת הסכסוכים מבין המדינות המפותחות וממוקמת במקום הראשון במבחן היחס בין מספר תיקים לגודל אוכלוסייה. גם במבחן העומס השיפוטי לשופט, המצב אינו מזהיר כשלפי נתוני הנהלת בתי משפט, יחס של 2,335 תיקים לשופט לשנה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> השופטים, טובים ומנוסים ככל שיהיו, הם בני אדם הנתונים למגבלות ואילוצים וכורעים תחת העומס. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> תקופת פגרת הקיץ בבתי המשפט היא זמן אידיאלי ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות, בדמות בוררות, גישור ומשאים ומתנים מתקדמים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> המשותף להליכים אלו הוא בסיס ההסכמה לקיום ההליך הינו רצוני (וולונטרי) וזהות האדם שנבחר ע"י הצדדים לשמש בורר/מגשר, חייב להיות מוסכם על שני הצדדים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מהי בוררות? </span> <span> <span> הליך המוסדר בחוק הבוררות (1968) להכרעת סכסוכים באמצעות בורר, צד שלישי ניאטרלי ובהתאם להוראות הסכם בוררות. בוררות היא הליך שיפוטי קצר ופרטי שאינו חשוף לציבור, וכרטיס הכניסה אליו כולל תנאי אחד בלבד: הסכמה של הצדדים בכתב על הכרעת הסכסוך בבוררות. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> על יתרונות הבוררות נמנים גמישות דיונית; בחירת בורר מוסכם המומחה בתחום המחלוקת; מהירות הכרעה (באופן יחסי לבית משפט) וחסכון בזמן ועלויות; סודיות/היעדר פומביות (רלבנטי במיוחד לאנשי עסקים); סביבת התדיינות נעימה ורגועה וכו'. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עורך דין מנוסה, הבקיא בהליכי בוררות, ידאג לשלב בהסכם בוררות את התנאים הבאים: </span> </p> <ul> <li> <span> זהות בורר מנוסה מקצועי וזמין </span> </li> <li> <span> שקלו ערכאת ערעור בזכות על ידי בורר נוסף </span> </li> <li> <span> <span> קביעת לוח זמנים מוגדר </span> </span> </li> <li> <span> הנמקת פסק הבוררות והסתמכות על הדין המהותי </span> </li> <li> <span> שכר-טרחה ידוע ומוגדר מראש </span> </li> </ul> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> חשוב לציין כי פסק הבוררות ניתן לאכיפה ומחייב לכל דבר ועניין כדין פסק דין של בית משפט. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מהו גישור? הליך ליישוב סכסוכים בסיועו של מגשר, צד שלישי ניאטרלי אשר תפקידו לסייע בידי הצדדים לגבש פתרון מוסכם; הסדר הגישור ניתן לאישור בבית משפט כפסק דין. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בין יתרונותיו של הליך הגישור נמנים: </span> </p> <p> <span> א.        יכולת קבלת החלטות מרצון ובשליטה של המשתתפים. </span> </p> <p> <span> ב.        גיבוש פתרון פרקטי מעשי להבדיל ממשפטי או חד-חד ערכי </span> </p> <p> <span> ג.         ההוצאות הכספיות הכרוכות בניהול גישור נמוכות לאין שיעור ביחס להוצאות הכרוכות בניהול הליך משפטי. </span> </p> <p> <span> ד.        הליך יעיל במיוחד למערכות המתאפיינות ביחסים נמשכים ובין צדדים בעלי קרבה משפחתית או אישית ממושכת ולשמירת התא המשפחתי. </span> </p> <p> <span> ה.        על הליך הגישור חל חיסיון מלא. המגשר אינו יכול להעיד בבית משפט. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> חשוב לומר כי כל צד לגישור יכול להפסיק את ההליך בכל עת (בכפוף לסייגים בחוק), להבדיל מבוררות. </span> </p> <p> <span> במידה והצדדים הגיעו להסכם עם סיום הליך הגישור, יוגש ההסכם לבית משפט ויקבל תוקף של פסק דין (אף אם לא נוהל כלל הליך משפטי) </span> </p> <p> <span> . </span> </p> <p> <span> ניתן גם לשלב בין השניים. למשל, הליך בוררות אשר יכלול הליך גישור מובנה, אשר יתנהל בפני מגשר אחר, לאחר שלב הגשת כתבי הטענות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ב"שורה התחתונה", הטמעת סעיף בוררות או גישור מתקדם, עוד במעמד הסכם ההתקשרות, עשוי להוביל לפתרון אחראי אפקטיבי לסכסוכים עסקיים ואף אחרים, ובכך יקנה שקט תעשייתי ובטחון כלכלי עבור העסק. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עו"ד לירן ינקוביץ הינו מגשר מוסמך ובעל ידע וניסיון רב בייצוג בהליכי בוררות מסחריים ועסקיים. המשרד מסייע בידי לקוחותיו בתכנון אסטרטגי משפטי למניעת סכסוכים וליווי משפטי קבוע במהלך העסקים השוטף של הפירמה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לכל אחד מגיע לנצח את הסכסוך שלו- מוזמנים לקבוע עמי פגישת ייעוץ ואשמח לסייע. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ </span> </span> </p> <p> <span> ליטיגציה מסחרית-אזרחית; ניהול סכסוכים בבתי משפט </span> </p> </div> Sat, 26 Nov 2022 17:02:59 GMT https://www.ly-lawoffice.com/conflict-resolution ליטיגציה thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/shamming שנים של השקעה ומוניטין, עשויים לרדת לטמיון בשל לשון רעה במחי יד מאחורי המקלדת, בין אם בפוסט בפייסבוק, טוקבק ("תגובית"), ואפילו תמונה בגוגל או סרטון ביוטיוב. תופעה המוכרת יותר כתופעת ה"שיימינג" ("ביוש"). <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ניהול הרושם שלנו הוא חלק בלתי נפרד מניהול העסק שלנו. </span> </span> </p> <p> <span> שנים של השקעה ומוניטין, עשויים לרדת לטמיון בשל לשון רעה במחי יד מאחורי המקלדת, בין אם בפוסט בפייסבוק, טוקבק ("תגובית"), ואפילו תמונה בגוגל או סרטון ביוטיוב. תופעה המוכרת יותר כתופעת ה"שיימינג" ("ביוש"). </span> </p> <p> <span> <br/> מהי לשון הרע? </span> </p> <p> <span> כל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם ולבזותו, לרבות בשל מעשים או תכונות; או לפגוע במשלח ידו או בשל גזעו, מוצאו, נטייתו המינית או מוגבלותו. הפרסום יכול להיעשות בכתב, בע"פ ואף בציור או תמונה. </span> </p> <p> <span> <span> <br/> די בכך שהפרסום הפוגעני יגיע לאדם אחד בלבד, זולת הנפגע, כדי לעמוד בתנאי הסף של עוולת לשון הרע ולחייב בפיצויים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> לא רבים יודעים שללשון הרע היבט פלילי, שדי בהעברת הפרסום לשני אנשים בלבד, זולת הנפגע, בכפוף להוכחת כוונה לפגוע, והמפרסם עלול למצוא עצמו מעבר לפיצויים, מאחורי סורג ובריח עד שנה! (במקרי קיצון). </span> </span> </p> <p> <span> <span> <br/> תוסיפו לכך את האפקט הוויראלי הגלום בפרסום ברשת, כדי להבין את פוטנציאל הפגיעה, נגישותו ומיידיותו, והרי לכם מתכון מהיר לתסבוכת משפטית. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הדיווחים מדברים על מעל 55,000 פוסטים נגד עסקים קטנים רק בשנת 2017, לסגירת בית העסק עם חובות כבדים, ובמקרים קיצוניים יותר, אף דווחו איומי התאבדות, לא פחות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים על עלייה בשיעורי הפיצויים הניתנים בתביעות לשון הרע לטובת בתי-עסק. </span> </p> <p> <span> <span> <br/> לקוח של חברת אביזרי רכב לא היה מרוצה ממצבר, והפיץ בבני ברק מודעות נגדה. ביהמ"ש חייב אותו ב-20 אלף ש'. בסכסוך עסקי אחר בין שתי חברות להסרת לייזר נפסקו לאחת מהן פיצויים מעל 700,000 ש"ח בגין הוצאת דיבה ופרסומים כוזבים. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> בסופו של יום, שם המשחק הוא תיעוד. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> צלמו את הפוסט המכפיש או תעדו את תוכן הפרסום במדויק. גייסו עדים מתאימים ותמכו את תביעתכם בתצהיריהם. פנו בדרישה לפוגע להסרת הפרסום ובחנו את צעדיו.  </span> </p> <p> <span> <br/> ניתן גם לקבל סעדים מיידיים מבית המשפט, כגון תיקון הפרסום הפוגעני ודרישה להתנצלות (ככל והפוגע מסרב, יקבל הדבר ביטויו, לרוב, בפיצויים) ואף צו עיכוב יציאה מהארץ (במקרים קשים). </span> </p> <p> <span> <span> <br/> יש לשים לב כי בתי המשפט בוחנים במשורה תביעות לשון הרע. במקרים לא מבוטלים מתבררות אלו כאמצעי השתקה או לחץ (לקבלת הנחות או הטבות), תוך השתת פיצויים כבדים על התובע. </span> </span> </p> <p> <span> <span> <br/> כדאי לדעת גם כי לעיתים חוסה הפרסום, פוגעני ככל שיהיה, תחת הגנות החוק, כדוגמת אמת דיברתי; עניין ציבורי; הגנת תום לב; פרסום מותר (כדוגמת כתב טענות לביהמ"ש) וכיוצ"ב. </span> </span> </p> <p> <span> אכן, מדובר בתחום מורכב, המצריך היכרות מעמיקה עם רזי החוק והפסיקה המשתנה. בעידן שבו למילים יש כוח יותר מאי פעם, דעו את זכויותיכם, שמרו על תדמיתכם ויפה שעה קודם! </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ </span> </span> </p> <p> <span> ייצוג בתיקי לשון הרע לעסקים </span> </p> </div> Wed, 09 Nov 2022 19:26:53 GMT https://www.ly-lawoffice.com/shamming לשון הרע thumbnail main image