https://www.ly-lawoffice.com https://www.ly-lawoffice.com/my-posta4d0a9e5 דיני לשון הרע אינם אוסרים על מעסיק לומר לעובד שהוא אינו מרוצה מעבודתו. מעסיק רשאי, בהתאם לנסיבות, לערוך שיחת משוב, להעיר על ביצועים, לבצע בירור ולמסור מידע במסגרת ניהול יחסי העבודה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אין ספק שיחסי עבודה הם מערכת יחסים מורכבת. </span> </p> <p> <span> מעסיק רשאי לנהל את העסק, להעיר לעובד, לבקר את עבודתו, לבצע בירור משמעתי ואף לקבל החלטות הנוגעות להעסקתו. </span> </p> <p> <span> אבל גם במסגרת יחסי העבודה קיימים גבולות המשליכים כמובן על חופש הביטוי- מה מותר ומה פחות מותר לומר?. </span> </p> <p> <span> כך, כאשר מעסיק מייחס לעובד מעשים חמורים, מפיץ עליו מידע בפני עובדים אחרים או גורמים מחוץ לארגון, או מפרסם טענות שעלולות לפגוע בשמו הטוב ובאפשרויות התעסוקה שלו – עלולה להתעורר עילה לפי חוק איסור לשון הרע. </span> </p> <p> <span> ומנגד, גם עובד עלול להיתבע כאשר הוא מפרסם טענות פוגעניות נגד מעסיק, מנהל או בעלי העסק. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <h2> <span> מתי מעסיק עלול להיתבע בגין לשון הרע? </span> </h2> <p> <span> לדוגמה, מעסיק אומר לעובדים אחרים: </span> </p> <ul> <li> <span> "העובד הזה גנב מהקופה." </span> </li> <li> <span> או שולח ללקוחות: </span> </li> <li> <span> "העובד שפיטרנו הוא רמאי ולא ניתן לסמוך עליו." </span> </li> <li> <span> או מוסר למעסיק פוטנציאלי: </span> </li> <li> <span> "הוא עובד בעייתי, שקרן ולא ישר." </span> </li> </ul> <p> <span> האם כל אחד מהמשפטים הללו הוא לשון הרע? </span> </p> <p> <span> לא בהכרח. </span> </p> <p> <span> אבל בהחלט מדובר באמירות שמצדיקות בחינה משפטית רצינית. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <h2> <span> ומה קורה כאשר העובד הוא זה שמכפיש את המעסיק? </span> </h2> <p> <span> הסיכון הוא דו-צדדי. </span> </p> <p> <span> עובד שמסיים את עבודתו בכעס ומעלה לרשת: </span> </p> <p> <span> "הבוס שלי נוכל." </span> </p> <p> <span> "החברה מרמה את הלקוחות." </span> </p> <p> <span> "המנהל גונב מהעובדים." </span> </p> <p> <span> עלול לחשוף את עצמו לתביעה, במיוחד כאשר מדובר באמירות עובדתיות חמורות שאין להן בסיס מספק. </span> </p> <p> <span> גם כאן יש להבחין בין ביקורת לגיטימית לבין ייחוס עובדות חמורות. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> ככלל, החוק מגן גם על שמו המקצועי של העובד </span> </h2> <p> <span> סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע כולל במפורש פרסום שעלול לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. </span> </p> <p> <span> לכן פגיעה במוניטין המקצועי של עובד יכולה להיכנס באופן מובהק לתחום דיני לשון הרע. </span> </p> <p> <span> הדבר רלוונטי במיוחד כאשר מדובר בפרסום בפני: </span> </p> <ul> <li> <span> מעסיק פוטנציאלי. </span> </li> <li> <span> לקוחות. </span> </li> <li> <span> ספקים. </span> </li> <li> <span> עובדים אחרים. </span> </li> <li> <span> הנהלה. </span> </li> <li> <span> בעלי תפקידים בארגון. </span> </li> <li> <span> גורמים בענף שבו העובד מועסק. </span> </li> </ul> <p> <br/> </p> <h2> <span> אבל למעסיק מותר (ואפילו חלק מחובתו המקצועית) לבקר עובד </span> </h2> <p> <span> דיני לשון הרע אינם אוסרים על מעסיק לומר לעובד שהוא אינו מרוצה מעבודתו. </span> </p> <p> <span> מעסיק רשאי, בהתאם לנסיבות, לערוך שיחת משוב, להעיר על ביצועים, לבצע בירור ולמסור מידע במסגרת ניהול יחסי העבודה. </span> </p> <p> <span> המשפט: </span> </p> <p> <span> "העבודה שלך אינה עומדת בסטנדרט שקבענו" </span> </p> <p> <span> שונה מהותית מהמשפט: </span> </p> <p> <span> "אתה גנב ואי אפשר לסמוך עליך." </span> </p> <p> <span> ההקשר, אופי האמירה והמסגרת שבה היא נאמרה חשובים מאוד. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <h2> <span> איך מוכיחים תביעת לשון הרע במקום העבודה? </span> </h2> <p> <span> כמו בכל תביעת לשון הרע, לתיעוד יש חשיבות רבה. </span> </p> <p> <span> מומלץ לשמור: </span> </p> <ul> <li> <span> הודעות WhatsApp. </span> </li> <li> <span> הודעות דוא"ל. </span> </li> <li> <span> מכתבים. </span> </li> <li> <span> פרוטוקולים של שיחות. </span> </li> <li> <span> מסמכי בירור או שימוע. </span> </li> <li> <span> הודעות שנשלחו לעובדים אחרים. </span> </li> <li> <span> פרטי עדים ששמעו את הדברים. </span> </li> <li> <span> תכתובות עם מעסיקים פוטנציאליים. </span> </li> <li> <span> ראיות לנזק תעסוקתי שנגרם בעקבות הפרסום. </span> </li> </ul> <p> <span> ככל שניתן להוכיח מי שמע או קרא את הדברים ומה בדיוק נאמר, ניתן לבחון את התביעה בצורה מדויקת יותר. </span> </p> <p> <span> כאשר מדובר בפרסום שפגע באופן ממשי בקריירה, בפרנסה או במוניטין המקצועי, חשוב לתעד את הנזק ולבחון אותו כחלק מהתביעה. </span> </p> <p> <br/> </p> <h2> <span> לסיכום, סיום העסקה אינו סוף הסיפור </span> </h2> <p> <span> פיטורים או התפטרות יכולים להיות נקודת התחלה לסכסוך משפטי חדש. </span> </p> <p> <span> לעיתים דווקא לאחר סיום יחסי העבודה מתחילים הפרסומים: </span> </p> <ul> <li> <span> "מגיע לו שכולם ידעו למה פיטרנו אותו." </span> </li> <li> <span> "העובד הזה פוטר בגלל גניבה." </span> </li> <li> <span> "המעסיק הזה מרמה את העובדים." </span> </li> </ul> <p> <span> אמירות כאלה עלולות להסלים במהירות וליצור חשיפה משפטית לשני הצדדים. </span> </p> <p> <span> לפני פרסום טענה חמורה על עובד או מעסיק, מומלץ לעצור ולבחון את הדברים מבחינה משפטית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> משרדנו עוסק בדיני לשון הרע, הגנת המוניטין וליטיגציה, לרבות תביעות הנוגעות לפרסומים בין עובדים, מעסיקים ומנהלים. </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. <br/> </span> </p> </div> Fri, 28 Aug 2026 11:04:54 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-posta4d0a9e5 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-post4c2b43b9 אם הופצו נגדכם טענות חמורות בתוך המשפחה, בקבוצת WhatsApp, ברשתות החברתיות או בפני קרובי משפחה אחרים, מומלץ לבחון האם מדובר בפרסום המקים עילה לפי חוק איסור לשון הרע ומהם הסעדים האפשריים. <div data-rss-type="text"> <p> <span> מי שסבור שנפגע מפרסום משפיל או מכפיש של בן משפחה צריך להימנע ככל האפשר מתגובה אימפולסיבית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> מומלץ: </span> </p> <ol> <li> <span> לשמור את ההודעות המקוריות. </span> </li> <li> <span> לצלם את המסך כך שניתן יהיה לזהות את הקבוצה, השולח והתאריך. </span> </li> <li> <span> לשמור את ההודעה המלאה ולא רק משפט בודד. </span> </li> <li> <span> לתעד מי נחשף לפרסום. </span> </li> <li> <span> לא למחוק הודעות או להתכתבויות. </span> </li> <li> <span> להימנע מפרסום תגובה פוגענית שעלולה ליצור עילת תביעה נגדית. </span> </li> <li> <span> לקבל ייעוץ משפטי לפני שליחת מכתב התראה או הגשת תביעה. </span> </li> </ol> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> לסיכום, סכסוך משפחתי אינו רישיון לפגוע בשם הטוב </strong> </p> <p> <span> הקרבה המשפחתית אינה מעניקה היתר להפיץ האשמות חמורות, להשפיל אדם או לפגוע בשמו הטוב בפני בני המשפחה. </span> </p> <p> <span> דווקא משום שסכסוך משפחתי נוטה להיות טעון ורגיש, חשוב לבחון את הדברים באופן משפטי ומדויק לפני שמסלימים את המחלוקת. </span> </p> <p> <span> אם הופצו נגדכם טענות חמורות בתוך המשפחה, בקבוצת WhatsApp, ברשתות החברתיות או בפני קרובי משפחה אחרים, מומלץ לבחון האם מדובר בפרסום המקים עילה לפי חוק איסור לשון הרע ומהם הסעדים האפשריים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> משרדנו עוסק בדיני לשון הרע, הגנת המוניטין ודיני אינטרנט ומעניק ייעוץ וייצוג במקרים של פרסומים פוגעניים, לרבות בתוך מסגרות משפחתיות ובמדיה הדיגיטלית. </strong> </p> <p> <span> האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ המותאם לנסיבותיו של מקרה ספציפי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> מאמר 2: לשון הרע בין מעסיק לעובד: מתי ביקורת ניהולית הופכת לפרסום אסור? </strong> </p> <p> <span> אין ספק שיחסי עבודה הם מערכת יחסים מורכבת. </span> </p> <p> <span> מעסיק רשאי לנהל את העסק, להעיר לעובד, לבקר את עבודתו, לבצע בירור משמעתי ואף לקבל החלטות הנוגעות להעסקתו. </span> </p> <p> <span> אבל גם במסגרת יחסי העבודה קיימים גבולות המשליכים כמובן על חופש הביטוי- מה מותר ומה פחות מותר לומר?. </span> </p> <p> <span> כך, כאשר מעסיק מייחס לעובד מעשים חמורים, מפיץ עליו מידע בפני עובדים אחרים או גורמים מחוץ לארגון, או מפרסם טענות שעלולות לפגוע בשמו הטוב ובאפשרויות התעסוקה שלו – עלולה להתעורר עילה לפי חוק איסור לשון הרע. </span> </p> <p> <span> ומנגד, גם עובד עלול להיתבע כאשר הוא מפרסם טענות פוגעניות נגד מעסיק, מנהל או בעלי העסק. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> מתי מעסיק עלול להיתבע בגין לשון הרע? </strong> </p> <p> <span> לדוגמה, מעסיק אומר לעובדים אחרים: </span> </p> <p> <span> "העובד הזה גנב מהקופה." </span> </p> <p> <span> או שולח ללקוחות: </span> </p> <p> <span> "העובד שפיטרנו הוא רמאי ולא ניתן לסמוך עליו." </span> </p> <p> <span> או מוסר למעסיק פוטנציאלי: </span> </p> <p> <span> "הוא עובד בעייתי, שקרן ולא ישר." </span> </p> <p> <span> האם כל אחד מהמשפטים הללו הוא לשון הרע? </span> </p> <p> <span> לא בהכרח. </span> </p> <p> <span> אבל בהחלט מדובר באמירות שמצדיקות בחינה משפטית רצינית. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <strong> ומה קורה כאשר העובד הוא זה שמכפיש את המעסיק? </strong> </p> <p> <span> הסיכון הוא דו-צדדי. </span> </p> <p> <span> עובד שמסיים את עבודתו בכעס ומעלה לרשת: </span> </p> <p> <span> "הבוס שלי נוכל." </span> </p> <p> <span> "החברה מרמה את הלקוחות." </span> </p> <p> <span> "המנהל גונב מהעובדים." </span> </p> <p> <span> עלול לחשוף את עצמו לתביעה, במיוחד כאשר מדובר באמירות עובדתיות חמורות שאין להן בסיס מספק. </span> </p> <p> <span> גם כאן יש להבחין בין ביקורת לגיטימית לבין ייחוס עובדות חמורות. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> ככלל, החוק מגן גם על שמו המקצועי של העובד </strong> </p> <p> <span> סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע כולל במפורש פרסום שעלול לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. </span> </p> <p> <span> לכן פגיעה במוניטין המקצועי של עובד יכולה להיכנס באופן מובהק לתחום דיני לשון הרע. </span> </p> <p> <span> הדבר רלוונטי במיוחד כאשר מדובר בפרסום בפני: </span> </p> <ul> <li> <span> מעסיק פוטנציאלי. </span> </li> <li> <span> לקוחות. </span> </li> <li> <span> ספקים. </span> </li> <li> <span> עובדים אחרים. </span> </li> <li> <span> הנהלה. </span> </li> <li> <span> בעלי תפקידים בארגון. </span> </li> <li> <span> גורמים בענף שבו העובד מועסק. </span> </li> </ul> <p> <br/> </p> <p> <strong> אבל למעסיק מותר (ואפילו חלק מחובתו המקצועית) לבקר עובד </strong> </p> <p> <span> דיני לשון הרע אינם אוסרים על מעסיק לומר לעובד שהוא אינו מרוצה מעבודתו. </span> </p> <p> <span> מעסיק רשאי, בהתאם לנסיבות, לערוך שיחת משוב, להעיר על ביצועים, לבצע בירור ולמסור מידע במסגרת ניהול יחסי העבודה. </span> </p> <p> <span> המשפט: </span> </p> <p> <span> "העבודה שלך אינה עומדת בסטנדרט שקבענו" </span> </p> <p> <span> שונה מהותית מהמשפט: </span> </p> <p> <span> "אתה גנב ואי אפשר לסמוך עליך." </span> </p> <p> <span> ההקשר, אופי האמירה והמסגרת שבה היא נאמרה חשובים מאוד. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> איך מוכיחים תביעת לשון הרע במקום העבודה? </strong> </p> <p> <span> כמו בכל תביעת לשון הרע, לתיעוד יש חשיבות רבה. </span> </p> <p> <span> מומלץ לשמור: </span> </p> <ul> <li> <span> הודעות WhatsApp. </span> </li> <li> <span> הודעות דוא"ל. </span> </li> <li> <span> מכתבים. </span> </li> <li> <span> פרוטוקולים של שיחות. </span> </li> <li> <span> מסמכי בירור או שימוע. </span> </li> <li> <span> הודעות שנשלחו לעובדים אחרים. </span> </li> <li> <span> פרטי עדים ששמעו את הדברים. </span> </li> <li> <span> תכתובות עם מעסיקים פוטנציאליים. </span> </li> <li> <span> ראיות לנזק תעסוקתי שנגרם בעקבות הפרסום. </span> </li> </ul> <p> <span> ככל שניתן להוכיח מי שמע או קרא את הדברים ומה בדיוק נאמר, ניתן לבחון את התביעה בצורה מדויקת יותר. </span> </p> <p> <span> כאשר מדובר בפרסום שפגע באופן ממשי בקריירה, בפרנסה או במוניטין המקצועי, חשוב לתעד את הנזק ולבחון אותו כחלק מהתביעה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> לסיכום, סיום העסקה אינו סוף הסיפור </strong> </p> <p> <span> פיטורים או התפטרות יכולים להיות נקודת התחלה לסכסוך משפטי חדש. </span> </p> <p> <span> לעיתים דווקא לאחר סיום יחסי העבודה מתחילים הפרסומים: </span> </p> <p> <span> "מגיע לו שכולם ידעו למה פיטרנו אותו." </span> </p> <p> <span> "העובד הזה פוטר בגלל גניבה." </span> </p> <p> <span> "המעסיק הזה מרמה את העובדים." </span> </p> <p> <span> אמירות כאלה עלולות להסלים במהירות וליצור חשיפה משפטית לשני הצדדים. </span> </p> <p> <span> לפני פרסום טענה חמורה על עובד או מעסיק, מומלץ לעצור ולבחון את הדברים מבחינה משפטית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> משרדנו עוסק בדיני לשון הרע, הגנת המוניטין וליטיגציה, לרבות תביעות הנוגעות לפרסומים בין עובדים, מעסיקים ומנהלים. </strong> </p> <p> <span> האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. <br/> </span> </p> </div> Sun, 23 Aug 2026 18:22:09 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-post4c2b43b9 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-postdf6ecbd8 אחת התופעות הנפוצות בשנים האחרונות היא פרסום אמירות פוגעניות בקבוצות WhatsApp משפחתיות, בהודעות פרטיות, ברשתות החברתיות ואף בפני קרובי משפחה נוספים. <div data-rss-type="text"> <p> <span> סכסוכים בתוך המשפחה הם דבר טעון ורגיש. חילוקי דעות בין אחים, בני זוג לשעבר, הורים וילדים, גיסים וקרובי משפחה אחרים עלולים להסלים במהירות, ובמיוחד כאשר הדברים עוברים משיחה פרטית לפרסום בפני בני משפחה נוספים. </span> </p> <p> <span> אחת התופעות הנפוצות בשנים האחרונות היא פרסום אמירות פוגעניות בקבוצות WhatsApp משפחתיות, בהודעות פרטיות, ברשתות החברתיות ואף בפני קרובי משפחה נוספים. </span> </p> <p> <span> מה שנאמר לעיתים מתוך כעס רגעי עלול להפוך לעילה לתביעת לשון הרע. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> <span>  </span> האם אפשר לתבוע בן משפחה על לשון הרע? </strong> </p> <p> <span> בהחלט. העובדה שהמפרסם והנפגע הם בני משפחה אינה מעניקה חסינות מפני חוק איסור לשון הרע. </span> </p> <p> <span> החוק אינו מבחין לעניין עצם קיומה של עילת לשון הרע בין אדם זר לבין אח, אחות, הורה, ילד, גיס או קרוב משפחה אחר בהתאם לחוק בתי משפט לענייני משפחה, התשנ"ו-1995. </span> </p> <p> <span> השאלה המרכזית היא מה נאמר, למי הדברים פורסמו, כיצד פורסמו, מה הייתה משמעותם ומה היו הנסיבות שבהן נעשה הפרסום. </span> </p> <p> <span> סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע, בין היתר, כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, או לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> הודעה בקבוצת WhatsApp משפחתית (בהחלט) יכולה להיחשב "פרסום" </strong> </p> <p> <span> אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב ש"קבוצת המשפחה" היא מרחב פרטי ולכן הדברים שנכתבים בה אינם יכולים להקים תביעת לשון הרע. </span> </p> <p> <strong> זו טעות! </strong> </p> <p> <span> החוק מגדיר "פרסום" באופן רחב, ובכלל זה פרסום בעל פה או בכתב. כאשר הודעה מגיעה לאדם אחר מלבד הנפגע, עשוי להתקיים יסוד הפרסום הדרוש לעוולה. </span> </p> <p> <span> לכן הודעה בקבוצת WhatsApp שבה נכתב, לדוגמה: </span> </p> <ul> <li> <strong> "אל תאמינו לו, הוא רמאי." </strong> </li> <li> <strong> "הוא גנב את הכסף של ההורים." </strong> </li> <li> <strong> "היא משקרת לכולם." </strong> </li> <li> <strong> "הוא אדם אלים ומסוכן." </strong> </li> <li> <strong> "צריך להרחיק אותו מהמשפחה." </strong> </li> <li> <strong> "היא מטורללת, פסיכופטית" </strong> </li> <li> <strong> "רוצה רק כסף, כסף, כסף" </strong> </li> </ul> <p> <span> או טענה פוגענית אחרת המייחסת לאדם מעשים חמורים, עשויה להקים עילת תביעה – בהתאם לנסיבות ולמשמעות הדברים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> ומה אם מדובר רק בכמה בני משפחה? </strong> </p> <p> <span> גם פרסום בפני מספר מצומצם של אנשים אינו בהכרח חסר משמעות. </span> </p> <p> <span> עם זאת, היקף הפרסום עשוי להשפיע על שאלת האחריות ועל גובה הפיצוי. </span> </p> <p> <span> המשמעות החשובה היא לא ש"וואטסאפ משפחתי אינו נחשב", אלא בדיוק להפך: גם בקבוצה משפחתית יכולה להתקיים עילת לשון הרע, כאשר היקף החשיפה והנסיבות הם בין השיקולים שישפיעו על התוצאה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> לשון הרע בין אחים, גיסים ובני משפחה אחרים </strong> </p> <p> <span> המציאות המשפטית מלמדת שסכסוכים משפחתיים יכולים להפוך במהירות למחלוקות משפטיות מורכבות. </span> </p> <p> <span> לדוגמה: </span> </p> <ul> <li> <span> אח שמפרסם בקבוצה משפחתית טענות חמורות נגד אחיו. </span> </li> <li> <span> גיסה שמספרת לבני משפחה כי גיסה בוגד בבת זוגו. </span> </li> <li> <span> בן משפחה שמאשים קרוב בגניבה או במרמה. </span> </li> <li> <span> הורה שמפיץ טענות קשות על בן או בת בפני קרובי משפחה. </span> </li> <li> <span> בן זוג לשעבר שמפרסם טענות על בן זוגו לשעבר בפני המשפחה המורחבת. </span> </li> <li> <span> קרוב משפחה שמפיץ טענות הנוגעות להורות, זוגיות, התנהלות כלכלית או התנהגות אישית. </span> </li> </ul> <p> <span> במקרים חמורים במיוחד, הדברים עלולים לגרום לא רק לפגיעה בשם הטוב אלא גם לקרע משפחתי משמעותי. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> לא כל אמירה מעליבה היא בהכרח לשון הרע </strong> </p> <p> <span> חשוב להדגיש: לא כל קללה, עלבון או אמירה שנאמרה במהלך ויכוח תוביל בהכרח לחיוב בפיצוי. </span> </p> <p> <span> בית המשפט בוחן את הדברים בהקשר שבו נאמרו: מי אמר אותם, למי, באיזה אופן, מה היה הרקע, האם מדובר בעובדה או בדעה ומה אדם סביר היה מבין מהפרסום. </span> </p> <p> <span> לכן יש חשיבות רבה לשמירת ההודעה המלאה ולא רק צילום מסך של משפט בודד. <br/> </span> </p> </div> Sun, 23 Aug 2026 18:19:31 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-postdf6ecbd8 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-post217188bc מכתב התראה אינו כתב תביעה. אבל הוא גם לא משהו שכדאי להתעלם ממנו. צריך לבדוק מה נטען, מה פורסם ומה בדיוק דורש הצד השני. <div data-rss-type="text"> <p> <span> קיבלתם מכתב מעורך דין שטוען שפרסמתם לשון הרע? </span> </p> <p> <span> התגובה הראשונה של אנשים רבים היא: </span> </p> <p> <span> "אני לא מפחד." </span> </p> <p> <span> "אני אראה להם." </span> </p> <p> <span> "אני אכתוב להם בחזרה." </span> </p> <p> <span> "גם אני יודע עליהם דברים." </span> </p> <p> <span> דווקא כאן כדאי לעצור. </span> </p> <p> <span> הדרך שבה תגיבו למכתב ההתראה יכולה להשפיע על המשך הסכסוך. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> ראשית, אל תתעלמו </strong> </p> <p> <span> מכתב התראה אינו כתב תביעה. </span> </p> <p> <span> אבל הוא גם לא משהו שכדאי להתעלם ממנו. </span> </p> <p> <span> צריך לבדוק מה נטען, מה פורסם ומה בדיוק דורש הצד השני. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> שנית,  אל תמחקו ראיות </strong> </p> <p> <span> מחיקת התכתבויות, הודעות או פרסומים יכולה לפגוע ביכולת שלכם להתגונן. </span> </p> <p> <span> שמרו את החומר כפי שהוא. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong>  שלישית, אל תשלחו תגובה כועסת </strong> </p> <p> <span> אל תכתבו: </span> </p> <p> <span> "אתה שקרן." </span> </p> <p> <span> "אני אפרסם עליך הכול." </span> </p> <p> <span> "אתה תצטער על היום שנולדת." </span> </p> <p> <span> תגובה כזו עלולה ליצור בעיה חדשה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> רביעית, אל תודה אוטומטית באחריות </strong> </p> <p> <span> משפט כמו: </span> </p> <p> <span> "נכון, כתבתי את זה אבל..." </span> </p> <p> <span> עלול להיות בעל משמעות משפטית. </span> </p> <p> <span> לפני שמודים בעובדה כלשהי, כדאי להבין את משמעותה. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> הדבר הכי חשוב- אל תמשיך את הפרסום ומצד שני גם אל תמהרו לשלם כל כך מהר. </strong> </p> <p> <span> אם נטען נגדכם שפרסום מסוים פוגע בשם הטוב, המשך הפצת התוכן עלול להחמיר את המצב. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> אבל גם אל תמהרו לשלם. דרישה כספית במכתב התראה אינה פסק דין. </span> </p> <p> <span> <span> צריך לבדוק את הבסיס לדרישה, בין היתר: </span> </span> </p> <ul> <li> <span> האם היה פרסום? </span> </li> <li> <span> מה בדיוק פורסם? </span> </li> <li> <span> האם מדובר בלשון הרע? </span> </li> <li> <span> האם קיימת הגנה? </span> </li> <li> <span> מהו ההקשר? </span> </li> <li> <span> האם קיימות נסיבות נוספות? </span> </li> </ul> <p> <br/> </p> <p> <strong> לפני שבדקתם את כל אלה ועוד, אל תענו לפני שבדקתם את המצב המשפטי </strong> </p> <p> <span> זה אולי הכלל החשוב ביותר. </span> </p> <p> <span> תגובה ראשונה יכולה להשפיע על כל המשך המחלוקת. </span> </p> <p> <strong> אז לסיכום </strong> </p> <p> <span> כאשר מקבלים מכתב התראה: </span> </p> <p> <strong> עוצרים. </strong> </p> <p> <strong> שומרים את כל החומר. </strong> </p> <p> <strong> קוראים את המכתב בעיון. </strong> </p> <p> <strong> לא מגיבים מתוך כעס. </strong> </p> <p> <strong> מתייעצים עם עורך דין שמכיר את תחום לשון הרע. </strong> </p> <p> <strong> לפני שאתם לוחצים "שלח" – תחשבו מי יקרא את ההודעה הזו בעוד שישה חודשים בבית המשפט. </strong> </p> <p> <span> משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתביעות לשון הרע ומסייע בהתמודדות עם מכתבי התראה, פרסומים ברשת וסכסוכי מוניטין. </span> </p> <p> <br/> </p> </div> Mon, 17 Aug 2026 20:33:17 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-post217188bc לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-post771d8869 קבוצת הדיירים יכולה להפוך בתוך זמן קצר לזירה מרכזית של הסכסוך. לכן כאשר מתפתח ויכוח, חשוב להימנע מהודעות אישיות פוגעניות. <div data-rss-type="text"> <p> <span> סכסוך בין שכנים מתחיל לעיתים מדבר קטן. </span> </p> <p> <span> מקום חניה. </span> </p> <p> <span> רעש. </span> </p> <p> <span> נזילה. </span> </p> <p> <span> שיפוץ. </span> </p> <p> <span> ועד הבית. </span> </p> <p> <span> כלב. </span> </p> <p> <span> ילדים. </span> </p> <p> <span> אך כאשר הסכסוך מסלים, הוא עלול לעבור מהר מאוד מהמסדרון ומהחניה לקבוצת הוואטסאפ של הבניין. </span> </p> <p> <span> ואז מתחילות הודעות. </span> </p> <p> <strong> "כולם צריכים לדעת מי הוא" </strong> </p> <p> <span> זו אחת הטעויות הנפוצות בסכסוכי שכנים. </span> </p> <p> <span> אדם כועס על שכנו ומחליט "לחשוף אותו" בפני הדיירים. </span> </p> <p> <span> הוא כותב הודעה, מצרף תמונה, מספר על האירוע ומבקש מכולם "להיזהר". </span> </p> <p> <span> אלא שפרסום כזה עלול ליצור חשיפה משפטית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> דוגמאות לפרסומים שעלולים לעורר בעיה </strong> </p> <p> <span> "הוא נוכל." </span> </p> <p> <span> "היא גנבה כסף מוועד הבית." </span> </p> <p> <span> "המשפחה הזאת משקרת." </span> </p> <p> <span> "הוא עבריין." </span> </p> <p> <span> "היא מטרידה את כל הבניין." </span> </p> <p> <span> כמובן, לא כל אמירה כזו תוביל בהכרח לאחריות משפטית. יש לבחון את התוכן, ההקשר והנסיבות. </span> </p> <p> <span> גם כאשר אדם משוכנע שהעובדות נכונות, עדיין יש לבחון את דרך הפרסום ואת ההגנות המשפטיות הרלוונטיות. </span> </p> <p> <span> לא כל מידע מותר לפרסום בכל מקום ובכל דרך. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <strong> קבוצת הוואטסאפ של הבניין- זירה נפיצה ביותר </strong> </p> <p> <span> קבוצת הדיירים יכולה להפוך בתוך זמן קצר לזירה מרכזית של הסכסוך. </span> </p> <p> <span> לכן כאשר מתפתח ויכוח, חשוב להימנע מהודעות אישיות פוגעניות. </span> </p> <p> <span> במקום: </span> </p> <p> <span> "אתה שקרן." </span> </p> <p> <span> עדיף: </span> </p> <p> <span> "אני חולק על הטענה הזו ומבקש שנבדוק את הנתונים." </span> </p> <p> <span> ברור שעשרות הודעות קטנות עשויות ליצור מערכת פרסומים משמעותית יותר מפרסום בודד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> ומה אם השכן כבר פרסם עליכם? </strong> </p> <p> <span> הדבר החשוב ביותר הוא לא "להחזיר לו". </span> </p> <p> <span> התגובה הנכונה יכולה להיות דווקא תיעוד. </span> </p> <p> <span> שמרו את ההודעה, צילום המסך והקשר הפרסום. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> כיצד אפשר לעצור את ההסלמה? </strong> </p> <p> <span> לעיתים הדרך היעילה ביותר היא להפסיק את ההתכתשות הישירה. </span> </p> <p> <span> במקום עשרות הודעות: </span> </p> <ul> <li> <span> תיעוד; </span> </li> <li> <span> ייעוץ משפטי; </span> </li> <li> <span> מכתב מסודר; </span> </li> <li> <span> דרישה להפסקת הפרסומים; </span> </li> <li> <span> ובמקרה הצורך – נקיטת הליכים. </span> </li> </ul> <p> <br/> </p> <p> <strong> לסיכום </strong> </p> <p> <span> סכסוך שכנים אינו חייב להפוך למלחמה משפטית. </span> </p> <p> <span> אבל כאשר פרסומים פוגעניים מתחילים להצטבר, כדאי להבין שהקבוצה של הבניין אינה מקום נטול כללים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> לפני ששולחים הודעה על השכן – ולפני שמגיבים להודעה עליו – כדאי לחשוב גם על ההשלכות המשפטיות. </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> משרדנו עוסק בסכסוכי שכנים, לרבות תביעות לשון הרע הנובעות מסכסוכים בין דיירים. </span> </p> </div> Mon, 17 Aug 2026 20:31:28 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-post771d8869 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-postd00f1a33 אחד המקרים המורכבים בדיני לשון הרע הוא מצב שבו אדם מגיש תלונה נגד אדם אחר למשטרה, לרשות ציבורית, למעסיק או לגורם מוסמך אחר – והתלונה, לטענת הנפגע, שקרית. <div data-rss-type="text"> <p> <span> אחד המקרים המורכבים בדיני לשון הרע הוא מצב שבו אדם מגיש תלונה נגד אדם אחר למשטרה, לרשות ציבורית, למעסיק או לגורם מוסמך אחר – והתלונה, לטענת הנפגע, שקרית. </span> </p> <p> <span> האם עצם הגשת התלונה מאפשרת להגיש תביעת לשון הרע? </span> </p> <p> <span> התשובה אינה פשוטה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> <span>  </span> מדוע זה מורכב? </strong> </p> <p> <span> מצד אחד, הדין אינו מעוניין למנוע מאנשים להתלונן לרשויות. </span> </p> <p> <span> אדם שסבור שנעשה לו עוול צריך להיות מסוגל לפנות למשטרה, לרשות או לגורם מוסמך ולבקש טיפול. </span> </p> <p> <span> מצד שני, קיימים מקרים שבהם תלונה משמשת ככלי להפעלת לחץ, נקמה או פגיעה באדם אחר. </span> </p> <p> <span> לכן נדרש איזון. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> חשוב להדגיש כי לא כל תלונה שהתבררה כלא נכונה היא בהכרח לשון הרע וכלל האצבע הוא שתלונה לרשות מוסמכת (לרבות משטרה) איננה מהווה פרסום לשון הרע. </strong> </p> <p> <span> חשוב להבחין בין: </span> </p> <p> <span> "תלונה שלא הוכחה" </span> </p> <p> <span> לבין: </span> </p> <p> <span> "תלונה שהוגשה ביודעין מתוך ידיעה שהעובדות שקריות." </span> </p> <p> <span> עצם העובדה שתיק נסגר אינה מוכיחה בהכרח שהתלונה הייתה שקרית או שנעשתה בכוונת זדון. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> יש לבחון, בין היתר: </span> </p> <ul> <li> <span> מה בדיוק נטען בתלונה; </span> </li> <li> <span> למי היא נמסרה; </span> </li> <li> <span> האם היו למתלונן יסודות סבירים לחשדות; </span> </li> <li> <span> האם מדובר בהשערה או בטענה עובדתית; </span> </li> <li> <span> האם המידע נמסר בתום לב; </span> </li> <li> <span> האם נעשה ניסיון לנקום או להפעיל לחץ; </span> </li> <li> <span> מה היו נסיבות הגשת התלונה. </span> </li> </ul> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong>  אז מה כדאי לעשות אם הוגשה נגדכם תלונת שווא? </strong> </p> <p> <span> ראשית – לא לפעול מתוך סערת רגשות. </span> </p> <p> <span> שנית – לשמור את כל המסמכים. </span> </p> <p> <span> שלישית – לא ליצור קשר מאיים עם המתלונן. </span> </p> <p> <span> רביעית – לקבל את התיעוד המשפטי ולבחון האם קיימת עילה לפעולה. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> האם כדאי להגיש תביעה מיד? </strong> </p> <p> <span> לא בהכרח. </span> </p> <p> <span> לעיתים נכון להמתין להתפתחות ההליך שמקורו בתלונה, במיוחד כאשר הוא עדיין מתנהל. </span> </p> <p> <span> במקרים אחרים, עצם הפרסום עלול להצדיק פעולה מהירה. </span> </p> <p> <span> לכן יש לבחון כל מקרה באופן פרטני. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> לסיכום </strong> </p> <p> <span> תלונה לרשות אינה "כרטיס חופשי" לפרסם כל דבר על אדם אחר. </span> </p> <p> <span> אך גם העובדה שתלונה לא הוכחה או עצם הגשתה אינה הופכת אותה אוטומטית ללשון הרע. </span> </p> <p> <span> מדובר בתחום משפטי רגיש הדורש בחינה מדויקת של העובדות, ההקשר וההגנות האפשריות. </span> </p> <p> <span> משרדנו עוסק בתביעות לשון הרע ובמקרים מורכבים של פרסומים בפני רשויות, גורמי עבודה וצדדים שלישיים. </span> </p> </div> Mon, 17 Aug 2026 20:27:22 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-postd00f1a33 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-postb8b85f52 ביקורת בגוגל, פוסט בפייסבוק, סרטון בטיקטוק או הודעה בקבוצת לקוחות יכולים להשפיע ישירות על החלטות של לקוחות פוטנציאליים. אבל האם כל ביקורת שלילית היא לשון הרע? <div data-rss-type="text"> <p> <span> בעל עסק יכול להשקיע שנים בבניית מוניטין – ולראות אותו נפגע בתוך ימים בעקבות סדרת פרסומים שליליים. </span> </p> <p> <span> ביקורת בגוגל, פוסט בפייסבוק, סרטון בטיקטוק או הודעה בקבוצת לקוחות יכולים להשפיע ישירות על החלטות של לקוחות פוטנציאליים. </span> </p> <p> <span> אבל האם כל ביקורת שלילית היא לשון הרע? </span> </p> <p> <span> לא. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> ברירת המחדל היא כי זכותו של לקוח לבקר עסק </strong> </p> <p> <span> לקוחות רשאים להביע את דעתם במדינה המקדשת את חופש הביטוי. </span> </p> <p> <span> למשל: </span> </p> <ul> <li> <span> "המתנתי שעה לשירות." </span> </li> <li> <span> "המחיר היה גבוה בעיניי." </span> </li> <li> <span> "לא הייתי מרוצה מהיחס." </span> </li> </ul> <p> <span> מדובר בביקורת צרכנית שיכולה להיות לגיטימית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> אממה. מתי נוצרת בעיה? </strong> </p> <p> <span> כאשר הביקורת הופכת לטענות עובדתיות פוגעניות, במיוחד כאשר מדובר בטענות חמורות שאין להן בסיס. </span> </p> <p> <span> לדוגמה: </span> </p> <ul> <li> <span> "הם מרמים את הלקוחות." </span> </li> <li> <span> "העסק גונב כסף." </span> </li> <li> <span> "המוצר מזויף." </span> </li> <li> <span> "הם עובדים בלי רישיון." </span> </li> </ul> <p> <span> האמירה המדויקת, ההקשר והנסיבות הם קריטיים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> למה ביקורת בגוגל יכולה להיות משמעותית כל כך? </strong> </p> <p> <span> כאשר לקוח מחפש עסק בגוגל, הביקורות עשויות להיות בין הדברים הראשונים שהוא רואה. </span> </p> <p> <span> לכן פגיעה במוניטין אינה בהכרח רק פגיעה רגשית. </span> </p> <p> <span> היא עלולה להפוך לפגיעה מסחרית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> מה עסק צריך לעשות כאשר מופיעה ביקורת בעייתית? </strong> </p> <p> <span> ראשית – לתעד. </span> </p> <p> <span> לא למחוק את הביקורת מהזיכרון הדיגיטלי שלכם ולהסתמך על כך שהפלטפורמה תישאר כפי שהיא. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> איך מוכיחים נזק עסקי? </strong> </p> <p> <span> כדאי לתעד כל אינדיקציה להשפעה על העסק: </span> </p> <ul> <li> <span> ירידה בפניות; </span> </li> <li> <span> ביטול עסקאות; </span> </li> <li> <span> הודעות מלקוחות; </span> </li> <li> <span> ירידה בהכנסות; </span> </li> <li> <span> שינוי בדירוג; </span> </li> <li> <span> תגובות של לקוחות פוטנציאליים. </span> </li> </ul> <p> <span> לא כל נזק ניתן לייחס אוטומטית לפרסום, ולכן חשוב לבצע בחינה מסודרת. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> לסיכום </strong> </p> <p> <span> מוניטין הוא נכס עסקי. </span> </p> <p> <span> כאשר מופיעה ביקורת שלילית, לא כדאי להיכנס מיד לעימות. </span> </p> <p> <span> הצעד הנכון הוא לבחון: </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> מה בדיוק פורסם? למי? האם מדובר בעובדה או בדעה? האם הפרסום נכון? מה ההיקף שלו? ומה הנזק שנגרם? </strong> </p> <p> <span> רק לאחר מכן ניתן לבחור את האסטרטגיה המתאימה. </span> </p> <p> <span> משרדנו מתמחה בלשון הרע, הגנת המוניטין והגנת עסקים מפני פרסומים פוגעניים. </span> </p> </div> Mon, 17 Aug 2026 20:25:27 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-postb8b85f52 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-post3546c362 וואטסאפ הוא חלק בלתי נפרד מחיינו – אבל הוא אינו חסין מדיני לשון הרע. לפני ששולחים הודעה על אדם אחר לקבוצה, כדאי לעצור ולחשוב. <div data-rss-type="text"> <p> <span> כתבתי את זה רק בקבוצת הוואטסאפ של הבניין." </span> </p> <p> <span> "זו הייתה קבוצה משפחתית." </span> </p> <p> <span> "רק 20 אנשים ראו." </span> </p> <p> <span> "לא פרסמתי בפייסבוק." </span> </p> <p> <span> הטענות האלה נשמעות לא פעם כאשר מתעורר סכסוך סביב הודעה פוגענית בוואטסאפ. </span> </p> <p> <span> אלא שהעובדה שהפרסום נעשה בקבוצת וואטסאפ אינה הופכת אותו לחסין מפני דיני לשון הרע. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> נשאלת השאלה- האם הודעת וואטסאפ היא "פרסום"? </strong> </p> <p> <span> במקרים המתאימים, בהחלט. </span> </p> <p> <span> דיני לשון הרע אינם מוגבלים לעיתון, טלוויזיה או פייסבוק. </span> </p> <p> <span> גם הודעה שנשלחת לקבוצה יכולה להיחשב פרסום, בהתאם לנסיבות. </span> </p> <p> <span> אין צורך שההודעה תגיע למאות אלפי אנשים. </span> </p> <p> <span> גם פרסום למספר מצומצם של אנשים עשוי להספיק, בכפוף לתנאים הקבועים בדין. </span> </p> <p> <span> לכן גם הודעה בקבוצה של בניין, קבוצת הורים או קבוצה משפחתית עלולה לעורר שאלה משפטית. </span> </p> <p> <span> לדוגמה: </span> </p> <p> <span> "השכן הזה גנב כסף מוועד הבית." </span> </p> <p> <span> "היא משקרת לכל הדיירים." </span> </p> <p> <span> "הוא עבריין." </span> </p> <p> <span> "המשפחה הזאת עושה בעיות בכל מקום." </span> </p> <p> <span> כאשר אמירות כאלה מופצות בפני דיירים אחרים, יש לבחון האם הן מקימות עילה לפי חוק איסור לשון הרע. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <span> גם בקבוצות הורים עלולות להתעורר מחלוקות: </span> </p> <p> <span> "הילד שלה אלים." </span> </p> <p> <span> "ההורה הזה מסוכן." </span> </p> <p> <span> "היא משקרת לצוות." </span> </p> <p> <span> "הוא לא מסוגל לגדל את הילדים שלו." </span> </p> <p> <span> כאן יש חשיבות מיוחדת להקשר ולזהות האנשים שאליהם הגיע הפרסום. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> האם מנהל הקבוצה אחראי? </strong> </p> <p> <span> על פניו כן. באחרונה ניתן פסק דין שחייב 3 מנהלי קבוצה בסכום של 90,000 ₪, בהחלט פסק דין תקדימי המלמד על מגמה עדכנית להרחיב את האחריות של מנהלים. </span> </p> <p> <span> שאלת האחריות יכולה להיות מורכבת כאשר מנהל הקבוצה מקבל הודעה על תוכן בעייתי ונוקט או אינו נוקט פעולות מסוימות. </span> </p> <p> <span> כמובן שכל מקרה צריך להיבחן בנפרד. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> במקרים המתאימים ניתן לבחון דרישה להסרת הפרסום, הפסקת פרסומים נוספים וסעדים נוספים. </span> </p> <p> <span> כאשר מדובר בפרסום מתמשך או כזה שהועתק לקבוצות אחרות, חשיבות הפעולה המהירה גדלה. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> מה לעשות? </strong> </p> <ol> <li> <span> שמרו צילום מסך. </span> </li> <li> <span> שמרו את ההודעה המקורית. </span> </li> <li> <span> תעדו את הקבוצה והמשתתפים. </span> </li> <li> <span> אל תמחקו ראיות. </span> </li> <li> <span> אל תאיימו על המפרסם. </span> </li> <li> <span> אל תפרסמו תגובה פוגענית נגדית. </span> </li> <li> <span> התייעצו עם עורך דין. </span> </li> </ol> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> לסיכום </strong> </p> <p> <span> וואטסאפ הוא חלק בלתי נפרד מחיינו – אבל הוא אינו חסין מדיני לשון הרע. </span> </p> <p> <span> לפני ששולחים הודעה על אדם אחר לקבוצה, כדאי לעצור ולחשוב. </span> </p> <p> <span> ולפני שמגיבים להודעה פוגענית – כדאי לעצור ולתעד. </span> </p> <p> <span> <span>  </span> </span> </p> <p> <strong> הודעה אחת בקבוצת וואטסאפ יכולה ליצור מחלוקת משפטית של ממש. </strong> </p> <p> <span> משרדנו עוסק בתביעות לשון הרע ובמקרים של פרסומים פוגעניים ברשת ובאפליקציות מסרים. </span> </p> </div> Mon, 17 Aug 2026 20:23:16 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-post3546c362 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-post3ea397a5 פוסט בפייסבוק, סרטון בטיקטוק, ביקורת בגוגל, הודעה בקבוצת וואטסאפ או פרסום באתר אינטרנט – כל אחד מהם עלול להפוך בתוך זמן קצר למשבר תדמיתי של ממש שצריך לדעת לנהל. <div data-rss-type="text"> <p> <span> שיימינג ברשת הפך בשנים האחרונות לאחד האיומים המשמעותיים ביותר על המוניטין האישי והעסקי. </span> </p> <p> <span> פוסט בפייסבוק, סרטון בטיקטוק, ביקורת בגוגל, הודעה בקבוצת וואטסאפ או פרסום באתר אינטרנט – כל אחד מהם עלול להפוך בתוך זמן קצר למשבר תדמיתי של ממש שצריך לדעת לנהל. </span> </p> <p> <span> הבעיה היא שלא תמיד קל לדעת כיצד להגיב. </span> </p> <p> <span> תגובה מהירה מדי עלולה להחמיר את המצב. התעלמות מוחלטת עלולה לאפשר לפרסום להתפשט. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> אז מה עושים? </strong> </p> <p> <span> לפני שפונים למפרסם, כדאי להבין מה המטרה: </span> </p> <ul> <li> <span> האם רוצים שהפרסום יוסר? </span> </li> <li> <span> האם רוצים למנוע פרסומים נוספים? </span> </li> <li> <span> האם רוצים פיצוי? </span> </li> <li> <span> האם מדובר בקמפיין מכוון נגדכם? </span> </li> <li> <span> האם קיימים פרסומים נוספים? </span> </li> </ul> <p> <span> התשובות לשאלות אלה משפיעות על האסטרטגיה המשפטית. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> תיעוד הוא קריטי </strong> </p> <p> <span> כאשר מדובר בשיימינג, ראיות הן אחד הדברים החשובים ביותר. </span> </p> <p> <span> מומלץ לשמור: </span> </p> <ul> <li> <span> צילום מסך של הפרסום; </span> </li> <li> <span> URL; </span> </li> <li> <span> תאריך ושעה; </span> </li> <li> <span> מספר תגובות; </span> </li> <li> <span> מספר שיתופים; </span> </li> <li> <span> תגובות של משתמשים אחרים; </span> </li> <li> <span> הודעות פרטיות; </span> </li> <li> <span> סרטונים; </span> </li> <li> <span> הקלטות חוקיות, כאשר רלוונטי; </span> </li> <li> <span> תיעוד של נזק עסקי. </span> </li> </ul> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> לסיכום </strong> </p> <p> <span> שיימינג ברשת אינו רק עניין של "מה אנשים חושבים". </span> </p> <p> <span> כאשר פרסום פוגע בשם הטוב או במוניטין, קיימים לעיתים כלים משפטיים משמעותיים להתמודדות. </span> </p> <p> <span> הדבר החשוב ביותר הוא לא לפעול מתוך כעס. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> מתעדים. עוצרים. מתייעצים. ואז פועלים. </strong> </p> <p> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ עוסק בלשון הרע, שיימינג ברשת, הגנת הפרטיות והגנת המוניטין. </span> </p> <p> <span> לייעוץ ולבחינת המקרה – צרו קשר עם המשרד </span> </p> </div> Mon, 17 Aug 2026 20:21:28 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-post3ea397a5 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-post0c737851 פוסט אחד בפייסבוק יכול להיחשף בתוך דקות למאות, אלפי ולעיתים אף עשרות אלפי אנשים. כאשר הפוסט כולל טענות שליליות על אדם או עסק, הנזק עלול להיות משמעותי: פגיעה בשם הטוב, במוניטין, בפרנסה, ביחסים העסקיים ואף בחיים האישיים. <div data-rss-type="text"> <p> <span> פוסט אחד בפייסבוק יכול להיחשף בתוך דקות למאות, אלפי ולעיתים אף עשרות אלפי אנשים. כאשר הפוסט כולל טענות שליליות על אדם או עסק, הנזק עלול להיות משמעותי: פגיעה בשם הטוב, במוניטין, בפרנסה, ביחסים העסקיים ואף בחיים האישיים. </span> </p> <p> <span> אבל האם כל פוסט שלילי הוא בהכרח לשון הרע? התשובה היא לא. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> מהי לשון הרע? </strong> </p> <p> <span> חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965, מגדיר לשון הרע באופן רחב. באופן כללי, מדובר בפרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, להפוך אותו למושא לשנאה, בוז או לעג, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במקצועו או במשלח ידו. </span> </p> <p> <span> חשוב להבין: לא רק קללה או גידוף יכולים להיחשב לשון הרע. גם טענה עובדתית שלילית, כאשר היא מוצגת כעובדה ועלולה לפגוע באדם או בעסק, עשויה להקים עילה משפטית. </span> </p> <p> <span> לדוגמה: </span> </p> <p> <span> "אל תתקרבו לעסק הזה – הם מרמים לקוחות." </span> </p> <p> <span> "הוא נוכל." </span> </p> <p> <span> "היא גנבה כסף מלקוחות." </span> </p> <p> <span> "המוסך הזה מסכן את הנהגים." </span> </p> <p> <span> אלו אמירות שעלולות, בהתאם לנסיבות, להיחשב פרסום המקים עילת תביעה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> אך האם ביקורת שלילית היא לשון הרע? </strong> </p> <p> <span> לא בהכרח. </span> </p> <p> <span> קיימת חשיבות רבה להבחנה בין הבעת דעה לבין הצגת עובדה. </span> </p> <p> <span> לדוגמה: </span> </p> <p> <span> "השירות שקיבלתי היה גרוע בעיניי" – עשויה להיחשב הבעת דעה. </span> </p> <p> <span> לעומת זאת: </span> </p> <p> <span> "העסק גנב ממני כסף" – היא טענה עובדתית קונקרטית שעלולה להיחשב פרסום לשון הרע. </span> </p> <p> <span> גם כאשר מדובר בדעה, יש לבחון את הניסוח, ההקשר, מטרת הפרסום והאם הקורא הסביר יבין שמדובר בדעה או בקביעה עובדתית. </span> </p> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> מה עושים כאשר מישהו פרסם עליכם פוסט פוגעני? </strong> </p> <p> <span> הטעות הנפוצה ביותר היא להגיב מיד ובכעס. </span> </p> <p> <span> אז לפני שמגיבים, כמה כללי אצבע: </span> </p> <ol> <li> <span> לצלם את הפרסום ואת התגובות. </span> </li> <li> <span> לשמור את הקישור לפרסום. </span> </li> <li> <span> לתעד את מספר השיתופים והתגובות. </span> </li> <li> <span> לשמור צילומי מסך הכוללים את שם המשתמש והתאריך. </span> </li> <li> <span> לא למחוק הודעות או התכתבויות הקשורות לאירוע. </span> </li> <li> <span> להימנע מאיומים או פרסומים נגדיים. </span> </li> <li> <span> לקבל ייעוץ משפטי לפני נקיטת פעולה. </span> </li> </ol> <p> <strong>   </strong> </p> <p> <strong> לסיכום </strong> </p> <p> <span> פרסום שלילי ברשת אינו עניין שכדאי להתייחס אליו כאל "עוד תגובה בפייסבוק". פרסום אחד יכול להישאר ברשת זמן רב ולהשפיע על מוניטין שנבנה במשך שנים. </span> </p> <p> <span> אם פורסם עליכם תוכן שלילי, חשוב לפעול בצורה שקולה, לשמור ראיות ולבחון את האפשרויות המשפטיות לפני שאתם מגיבים. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <strong> משרד עו"ד לירן ינקוביץ עוסק בלשון הרע, שיימינג ברשת, הגנת הפרטיות והגנת המוניטין, ומייצג הן נפגעי פרסומים והן מי שנדרשים להתמודד עם תביעות לשון הרע. </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span>  </span> לייעוץ ראשוני ובחינת המקרה – ניתן ליצור קשר עם המשרד. </span> </p> </div> Mon, 17 Aug 2026 20:19:04 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-post0c737851 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-post8af61bae סכסוכי שכנים מהווים כר משפטי תדיר בפני ערכאות משפטיות והינו נושא מורכב ונרחב, הנוגע במגוון סוגיות הנובעות מעצם החיים בבית משותף. במקרה שהתגלע סכסוך, מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד בקיא ומנוסה בניהול סכסוכי שכנים, שיבחן את הסיכויים והסיכונים של התביעה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> "שמור אותי משכניי" </span> </span> </p> <p> <span> <span> מאת עו"ד ומגשר לירן ינקוביץ. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> סכסוכי שכנים עלולים להיות צרה צרורה. </span> </p> <p> <span> <span> דייר אגרן המסב מפגעי ריח ורעש לבניין; דייר שמשתלט על הרכוש המשותף שלא כדין (חוסם חניות, מאחסן תכולתו בחדר המדרגות; מרחיב דירתו שלא כדין);  דייר שאינו משלם מיסי ועד בית ועוד כהנה כהנה מקרים בבחינת עול ומטרד מתמשך לבניין ודייריו. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לא פעם, מגיעים הסכסוכים לכדי אלימות מילולית ופיזית של ממש ומסתיימים בחילופי תלונות הדדיות ובמעורבות המשטרה. בחלק מהמקרים, דיירים מכפישים אחד את השני בקבוצות וואטסאפ של הבניין או פיזית, בשטחים המשותפים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מכאן, חשוב מאוד לנהל את הסכסוך בצורה מעשית וחכמה ולא לפעול תחת אמוציות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מומלץ למצות תחילה הידברות עניינית מול הדייר/ים ולכנס אסיפת דיירים מתוך ראיה של ניהול סכסוך נכון ומושכל ולטווח ארוך, במקום הנצחתה בערכאות משפט ולפי צורך לערב מגשר מנוסה או גורם שלישי ניטרלי אובייקטיבי. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ניתן גם להסתייע באגודה לתרבות הדיור, האמונה על טיפוח החיים בבית המשותף, ניהול תקין של ענייני הבית המשותף ויצירת מערכת שכנות נאותה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span>  ככל והידברות, כאמור, מוצתה לבלי הועיל, ניתן לגשת בתביעה, אך יש לזכור כי ניהול תביעה כרוכה מטבע הדברים בסיכונים וסיכויים, זמן ועלויות.  </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לא רבים יודעים כי בלשכת רישום המקרקעין (הידועה גם בשמה "טאבו") הקרובה לביתכם קיים גוף שיפוטי, המפקח על הבתים המשותפים, כחלופה לבתי משפט. </span> </p> <p> <span> המפקח על הבתים המשותפים הוא הגוף שאליו ניתן להגיש תביעות בנושאים הקשורים לבית המשותף. </span> </p> <p> <span> סמכות המפקח מקבילה לסמכות שופט בית משפט שלום. למפקח יש סמכות לתת צווי ביניים, כמו: צו עיקול, צו מניעה, צו עשה ואל תעשה - כפי שנוהג בית משפט שלום. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הרשאים להגיש תביעה בפני המפקח הם בעל דירה או מי שמחזיק בדירה מטעמו; חוכר או חוכר משנה לתקופה העולה על 25 שנה וכן נציגות הבית המשותף (ועד הבית). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במקרים הבאים, למפקח סמכות ייחודית לדון ולהכריע, ובכלל אלו סכסוכים הקשורים להשתתפות בעלי הדירות בהוצאות הדרושות לאחזקה תקינה ולניהול הבניין; סכסוכים בין בעלי הדירות בקשר לזכויותיהם וחובותיהם לפי תקנון הבית המשותף - המוסכם (אם ישנו), או המצוי; סכסוכים בנוגע להרחבת דירה; סכסוכים בקשר למתקנים משותפים בבניין, כגון: מעלית, דוד שמש, מתקני גז וכו'. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> במקרים בהם מדובר בסכסוך קיצוני, ניתן להוציא צווי הרחקה למניעת הטרדה מאיימת. </span> </span> </p> <p> <span> על פי החוק, הטרדה מאיימת היא בגין מעשה מטריד או מאיים בנסיבות שבהן ישנה סבירות כי הגורם המאיים עלול לשוב ולהטריד, או לפגוע בכל דרך בשלוות חייו של המוטרד. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לסיכום: סכסוכי שכנים מהווים כר משפטי תדיר בפני ערכאות משפטיות והינו נושא מורכב ונרחב, הנוגע במגוון סוגיות הנובעות מעצם החיים בבית משותף. </span> </span> </p> <p> <span> במקרה שהתגלע סכסוך, מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד בקיא ומנוסה בניהול סכסוכי שכנים, שיבחן את הסיכויים והסיכונים של התביעה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עורך דין לירן ינקוביץ מתמחה בסכסוכי דיירים ומייצג דיירים ונציגויות בתים משותפים בפני בתי משפט ו/או לשכת המפקח על הבתים המשותפים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ </span> </p> <p> <span> לשון הרע לעסקים, קניין רוחני וסכסוכי שכנים </span> </p> </div> Sat, 26 Nov 2022 19:22:56 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-post8af61bae סכסוכי שכנים thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-post807a63bf בעידן של רשתות חברתיות ותחרות חופשית, כולנו, כבעלי עסקים, עסוקים כל הזמן בלשמור על המוניטין והשם הטוב של העסק שלנו. מדובר באינטרס ציבורי בעל השפעות ישירות על תנאי השוק ויעילותו. <div data-rss-type="text"> <p> <span> גנבו לכם את שם העסק? יש מה לעשות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בעידן של רשתות חברתיות ותחרות חופשית, כולנו, כבעלי עסקים, עסוקים כל הזמן בלשמור על המוניטין והשם הטוב של העסק שלנו. </span> </p> <p> <span> <span> מדובר באינטרס ציבורי בעל השפעות ישירות על תנאי השוק ויעילותו. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> חוק עוולות מסחריות, שנחקק בשנת 1999, נועד בין היתר למטרה זו, תוך יצירת תמריצים וחובות שיעודדו המשך סחר בריא לצד הרתעה מסחרית ומניעת יתרון עסקי ותחרות לא הוגנת על דרך מתן פיצויים מעוגנים בחוק </span> </span> <span> של עד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בגין כל הפרה. </span> <span> <span> </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> מפאת קוצר היריעה, אתמקד במאמר זה בשלוש עוולות מרכזיות בחוק: גניבת עין; התערבות בלתי הוגנת ותיאור כוזב. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> א. גניבת עין </span> </span> </p> <p> <span>  יסוד גניבת עין מוגדר בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות כך: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שרות שהוא נותן ייחשבו בטעות כנכס או כשרות של עוסק אחר או כנכס או כשרות שיש להם קשר לעוסק אחר". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> עוולה זו פירושה הטעיה צרכנית מצד עוסק, במעשה ו/או במחדל, במטרה שייחשבו כמוצרים או שירותים של עוסק אחר. משול הדבר למעין "חיקוי מסחרי". </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> הטעיה שכזו יכולה להיגרם בדרכים שונות (למשל, שימוש בשם או לוגו/סימן דומה על גבי המוצר). </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> במסגרת זו, בית המשפט בוחן בין היתר את הרכיבים הבאים: </span> </p> <p> <span> יסוד המוניטין - היינו, האם קיים מוניטין למוצר המקורי באופן שהציבור מזהה את המוצר, סימנו, תיאורו או שמו עם עסקו של הנפגע. הלכה פסוקה היא כי הזכות המוגנת על ידי עוולת גניבת העין הינה המוניטין השייך לבעל הטובין (ליצרן או הספק) וכי המדובר בזכות קניינית.  </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> יסוד ההטעיה- היינו, האם קיים חשש סביר להטעיית הציבור לחשוב כי טובין של המעוול לכאורה הם בעצם של הנפגע.  </span> </p> <p> <span> המבחן להוכחת יסוד ההטעיה, הוא מבחן משולש, המורכב משלושה רכיבים: </span> </p> <p> <span> <span> א. מבחן המראה והצליל- כלומר האם קיים דמיון בין המוצרים השונים, שמותיהם, חזותם, באופן העלול ליצור חשש להטעיה. המבחן ייעשה במבט רחב ביחס למוצר בכללותו ולא של רכיבים נפרדים ממנו (למשל, בחינת שני מוצרים העומדים על מדף במרכול ולא של מוצר בנפרד). </span> </span> </p> <p> <span> <span> ב. מבחן סוג הלקוחות וסוג הטובין- </span> </span> </p> <p> <span> <span> מבחן סוג הלקוחות מורכב משני תת מבחנים: </span> </span> </p> <p> <span> <span> האחד, האם המוצרים פונים לאותו חוג לקוחות- היינו ללקוח הסביר או שמא ללקוח מיומן ובעל מקצוע. </span> </span> </p> <p> <span> <span> השני, כיצד משפיעה זהותם של הלקוחות הנוהגים לרכוש את הסחורה על הסיכוי להטעיה. ככל שמדובר בחוג לקוחות מנוסה ומקצועי, כך מצטמצם אפוא הסיכוי להטעיה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מבחן סוג הטובין- כיצד סוד ואיכות הטובין עלולים להשפיע על הטעית הצרכן. הרציונל הטמון בכך הוא שככל שמדובר במוצר יקר יותר, כך יהיה הצרכן בררן וסלקטיבי יותר ולכן, החשש מפני הטעיה יקטן. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ג. מבחן כללי של נסיבות- מדובר במבחן רחב על פי שיקול דעתו של בית המשפט לקבוע קיומו של חשש סביר מפני הטעיה, תוך בחינת פרמטרים שונים שאינם נמנים עם המבחנים הקודמים (למשל, ניסיונות חיקוי של המוצר בעבר; מס' היצרנים בשוק המייצרים את אותו המוצר; איכות המוצרים של התובע והנתבע ומידת תום הלב של הנתבע). </span> </span> </p> <p> <span> <span>   </span> </span> </p> <p> <span> בית המשפט העליון קבע כעקרון מנחה כי אין חשש להטעיה הגם ומדובר במוצרים בעלי דמיון מסחרי כל עוד ניתן לבדל בין מקורות המוצר (לדוג' אריזות שונות), או אז לא תקום עילה בגין גניבת עין [ </span> <a href="http://elyon1.court.gov.il/files/06/450/009/p12/06009450.p12.htm" target="_blank"> ע"א 945/06 Genreral Mills Inc  נ' משובח תעשיות מזון בע"מ (לא פורסם)]. </a> <span>   </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> ב. תיאור מסחרי כוזב </span> </p> <p> <span> בסעיף 2 לחוק מוגדרת עוולה זו כך: </span> </p> <p> <span> א) </span> <span> <span>               </span> </span> <span> לא יפרסם עוסק מידע ולא יגרום לפרסום מידע, אשר הוא יודע או שהיה עליו לדעת שהוא אינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר. </span> </p> <p> <span> ב) </span> <span> <span>               </span> </span> <span> המפיץ פרסום של עוסק אחר או מטעמו הכולל תיאור כוזב, או מי שהחליט בפועל על פרסום תיאור כוזב כאמור, לא יישא באחריות לפי סעיף זה, אלא-אם-כן ידע שהתיאור כוזב, או שהתיאור כוזב על פניו." </span> </p> <p> <span> על בעל עסק חל איסור לפרסם מידע או לגרום לפרסום מידע, כאשר הוא יודע או עליו לדעת שאינו נכון, לגבי עסק, מקצוע, נכס, שירות שלו או של אחר, באופן הגובל בשקר במפגיע והטעיה. </span> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> <span> ג. התערבות בלתי הוגנת </span> </span> </p> <p> <span> סעיף 3 לחוק קובע כי: </span> </p> <p> <span> "לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר". </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> רכיבי העוולה: </span> </p> <p> <span> 1. קיומם של שני עוסקים, התובע והנתבע;  </span> </p> <p> <span> 2. העוסק המעוול מונע או מכביד על גישת לקוחות, עובדים או סוכנים אל עסקו או אל הנכס או השירות של התובע;  </span> </p> <p> <span> 3. פעולת המעוול נעשית באופן לא הוגן. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לצד מתן פיצוי כספי, כאמור, בית המשפט רשאי, במקרים קשים יותר, למנות בצו כונס נכסים ולהסמיכו להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי הנתבע או על ידי צד שלישי, לשם חיפוש ותפיסת נכסים או שימשו לביצועה או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן, וכן להטיל ערבויות וסנקציות נוספות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ עוסק בעוולות מסחריות והגנה על מוניטין ושם טוב של בתי עסק, לא פעם על דרך פשרות חכמות, תוך התאמת פתרון משפטי יעיל ומהיר לפי צרכי הלקוח. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ </span> </p> <p> <span> ייצוג בתביעות לשון הרע וקניין רוחני לבתי עסק </span> </p> </div> Sat, 26 Nov 2022 17:16:12 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-post807a63bf קניין רוחני thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/my-postf2d4f8f2 כוחה של המילה הכתובה בעידן האינטרנטי הוא בעל ערך משפטי רב. אלא שרבים אינם מודעים לכך שכוחה כל מילה הנכתבת על גבי תלונה למשטרה או צו עיקול ומופנה לרשויות, עלולים במקרים מסוימים להיחשב כדי עוולה לעיתים עבירה בפלילים בגין לשון הרע. <div data-rss-type="text"> <p> <span> תלונת שווא ועיקול שלא כדין כלשון הרע- האמנם? </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> כוחה של המילה הכתובה בעידן האינטרנטי הוא בעל ערך משפטי רב. </span> </span> </p> <p> <span> אלא שרבים אינם מודעים לכך שכוחה כל מילה הנכתבת על גבי תלונה למשטרה או צו עיקול ומופנה לרשויות, עלולים במקרים מסוימים להיחשב כדי עוולה לעיתים עבירה בפלילים בגין לשון הרע. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ככלל הגשת תלונה למשטרה חוסה תחת הגנות חוק איסור לשון הרע ואינה מקימה זכות משפטית ברת תביעה. </span> </span> </p> <p> <span> <span> אלא שכאשר מתבררת התלונה כתלונת שווא, על בסיס מניעי נקם ו/או השתקה, עלול להיגרם לנילון, נזק רב על לא עוול בכפו ולבסס לו על פניו עילה משפטית. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אולם אין זה כה פשוט. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> לפני שאנו ממהרים לתבוע כל אדם שהגיש תלונת שווא, יש לבחון זאת בראי סעיף 15 לחוק לשון הרע, המקים הגנה חוקית למפרסם: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> "במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו: </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> (8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה; </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> אך האם הדבר מעיד בהכרח שמתלונן השווא אינו חשוף לתביעת לשון הרע? כפי שנראה מיד – לא ממש. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> תנאי להיתכנותה של תביעת דיבה, בלעדיו אין, הוא הוכחת חוסר תום לב מצד המתלונן, קרי כי במעמד הגשת התביעה האמין המתלונן כי אין בדבריו ממש ועשה זאת בכוונה לפגוע. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> בפרשת  ריימר (ע"א 788/79) קובע בית המשפט הלכה שהפכה למכוננת בדיני לשון הרע בכל הנוגע להוצאת עיקול שווא: ההגנה על תלונה במשטרה עומדת רק במקרה בו המתלונן היה סבור באמת ובתמים כי תלונתו אמת, אולם אם הוא ידע מלכתחילה שמדובר בשקר ובכל זאת התלונן, הגנה זו אינה עומדת לו וניתן לתבוע אותו בגין לשון הרע. </span> </span> <span> במילים אחרות, אם המתלונן ידע שמדובר בשקר, ניתן לתבוע אותו בגין לשון הרע </span> <span> <span> ולחייבו בפיצויים משמעותיים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת יותר נקבע כי הדבר ייבחן בכלים אובייקטיבים של מבחן האדם הסביר בנסיבות המקרה, נוכח הקושי בהתחקות אחר אמונתו הסובייקטיבית של אדם, מבחינה ראייתית. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בת"א 1386-05-13 - שכן התלונן על שכנו, קשיש בשנות ה - 80 לחייו, כי זה ביצע מעשים מגונים בעודו מביט מבעד לחלון ביתו בילדותיו הקטינות של הנתבע. הקשיש עוכב לחקירה והתיק כנגדו נסגר. בעקבות כך הגיש הקשיש תביעת דיבה לבית משפט השלום בחיפה. בפסק הדין, קבעה השופטת כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב וחייבה את הנתבע לפצות את הקשיש בסכום של 25,000 ₪. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בת"א 11348/05 - חברת קיבוץ בצפון הגישה תלונה כנגד חבר קיבוץ אחר במשטרת ישראל. חבר הקיבוץ הגיש כנגדה תביעת לשון הרע. בית המשפט פסק במקרה זה כי מדובר בתלונת שווא ועל כן גם בלשון הרע וחייב את הנתבעת לפצות את התובע (חבר הקיבוץ כנגדו הוגשה התלונה) בפיצויים על סך 50,000 ₪. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> דעו כי החוק מאפשר פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ובמקרים של כוונת זדון לפגוע, עשויה להגיע אף לכפל פיצוי (100,000 ₪), בתוספת מדד, ורבות מתביעות הדיבה מסתיימות בפיצוי כספי, ההולם את עוצמת הפגיעה. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בכל מקרה, בטרם הגשת תביעה, יש לבחון היטב את מכלול הראיות ולאמוד את סיכוי התביעה מול מהות הפרסום האסור, תום-ליבו של המפרסם ותחולת ההגנות שבחוק. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עורכי דין לירן ינקוביץ מתמחה בלשון הרע ומייצג גופים פרטיים ובתי עסק בהליכי לשון הרע, לרבות בגין תלונות ועיקולי שווא. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ </span> </p> <p> <span> לשון הרע והגנת הפרטיות לעסקים, קניין רוחני וסכסוכי שכנים </span> </p> </div> Sat, 26 Nov 2022 17:07:44 GMT https://www.ly-lawoffice.com/my-postf2d4f8f2 לשון הרע thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/conflict-resolution ישראל מובילה את מפת הסכסוכים מבין המדינות המפותחות וממוקמת במקום הראשון במבחן היחס בין מספר תיקים לגודל אוכלוסייה. גם במבחן העומס השיפוטי לשופט, המצב אינו מזהיר כשלפי נתוני הנהלת בתי משפט, יחס של 2,335 תיקים לשופט לשנה. <div data-rss-type="text"> <p> <span> "רפואה פרטית" בעולם המשפט - על בוררות וגישור ומה שביניהם </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> אין זה סוד שמערכת המשפט בישראל עמוסה לעייפה. </span> </span> </p> <p> <span> ישראל מובילה את מפת הסכסוכים מבין המדינות המפותחות וממוקמת במקום הראשון במבחן היחס בין מספר תיקים לגודל אוכלוסייה. גם במבחן העומס השיפוטי לשופט, המצב אינו מזהיר כשלפי נתוני הנהלת בתי משפט, יחס של 2,335 תיקים לשופט לשנה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> השופטים, טובים ומנוסים ככל שיהיו, הם בני אדם הנתונים למגבלות ואילוצים וכורעים תחת העומס. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> תקופת פגרת הקיץ בבתי המשפט היא זמן אידיאלי ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות, בדמות בוררות, גישור ומשאים ומתנים מתקדמים. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> המשותף להליכים אלו הוא בסיס ההסכמה לקיום ההליך הינו רצוני (וולונטרי) וזהות האדם שנבחר ע"י הצדדים לשמש בורר/מגשר, חייב להיות מוסכם על שני הצדדים. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מהי בוררות? </span> <span> <span> הליך המוסדר בחוק הבוררות (1968) להכרעת סכסוכים באמצעות בורר, צד שלישי ניאטרלי ובהתאם להוראות הסכם בוררות. בוררות היא הליך שיפוטי קצר ופרטי שאינו חשוף לציבור, וכרטיס הכניסה אליו כולל תנאי אחד בלבד: הסכמה של הצדדים בכתב על הכרעת הסכסוך בבוררות. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> על יתרונות הבוררות נמנים גמישות דיונית; בחירת בורר מוסכם המומחה בתחום המחלוקת; מהירות הכרעה (באופן יחסי לבית משפט) וחסכון בזמן ועלויות; סודיות/היעדר פומביות (רלבנטי במיוחד לאנשי עסקים); סביבת התדיינות נעימה ורגועה וכו'. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עורך דין מנוסה, הבקיא בהליכי בוררות, ידאג לשלב בהסכם בוררות את התנאים הבאים: </span> </p> <ul> <li> <span> זהות בורר מנוסה מקצועי וזמין </span> </li> <li> <span> שקלו ערכאת ערעור בזכות על ידי בורר נוסף </span> </li> <li> <span> <span> קביעת לוח זמנים מוגדר </span> </span> </li> <li> <span> הנמקת פסק הבוררות והסתמכות על הדין המהותי </span> </li> <li> <span> שכר-טרחה ידוע ומוגדר מראש </span> </li> </ul> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> חשוב לציין כי פסק הבוררות ניתן לאכיפה ומחייב לכל דבר ועניין כדין פסק דין של בית משפט. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> מהו גישור? הליך ליישוב סכסוכים בסיועו של מגשר, צד שלישי ניאטרלי אשר תפקידו לסייע בידי הצדדים לגבש פתרון מוסכם; הסדר הגישור ניתן לאישור בבית משפט כפסק דין. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> בין יתרונותיו של הליך הגישור נמנים: </span> </p> <p> <span> א.        יכולת קבלת החלטות מרצון ובשליטה של המשתתפים. </span> </p> <p> <span> ב.        גיבוש פתרון פרקטי מעשי להבדיל ממשפטי או חד-חד ערכי </span> </p> <p> <span> ג.         ההוצאות הכספיות הכרוכות בניהול גישור נמוכות לאין שיעור ביחס להוצאות הכרוכות בניהול הליך משפטי. </span> </p> <p> <span> ד.        הליך יעיל במיוחד למערכות המתאפיינות ביחסים נמשכים ובין צדדים בעלי קרבה משפחתית או אישית ממושכת ולשמירת התא המשפחתי. </span> </p> <p> <span> ה.        על הליך הגישור חל חיסיון מלא. המגשר אינו יכול להעיד בבית משפט. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> חשוב לומר כי כל צד לגישור יכול להפסיק את ההליך בכל עת (בכפוף לסייגים בחוק), להבדיל מבוררות. </span> </p> <p> <span> במידה והצדדים הגיעו להסכם עם סיום הליך הגישור, יוגש ההסכם לבית משפט ויקבל תוקף של פסק דין (אף אם לא נוהל כלל הליך משפטי) </span> </p> <p> <span> . </span> </p> <p> <span> ניתן גם לשלב בין השניים. למשל, הליך בוררות אשר יכלול הליך גישור מובנה, אשר יתנהל בפני מגשר אחר, לאחר שלב הגשת כתבי הטענות. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> ב"שורה התחתונה", הטמעת סעיף בוררות או גישור מתקדם, עוד במעמד הסכם ההתקשרות, עשוי להוביל לפתרון אחראי אפקטיבי לסכסוכים עסקיים ואף אחרים, ובכך יקנה שקט תעשייתי ובטחון כלכלי עבור העסק. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> עו"ד לירן ינקוביץ הינו מגשר מוסמך ובעל ידע וניסיון רב בייצוג בהליכי בוררות מסחריים ועסקיים. המשרד מסייע בידי לקוחותיו בתכנון אסטרטגי משפטי למניעת סכסוכים וליווי משפטי קבוע במהלך העסקים השוטף של הפירמה. </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> לכל אחד מגיע לנצח את הסכסוך שלו- מוזמנים לקבוע עמי פגישת ייעוץ ואשמח לסייע. </span> </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ </span> </span> </p> <p> <span> ליטיגציה מסחרית-אזרחית; ניהול סכסוכים בבתי משפט </span> </p> </div> Sat, 26 Nov 2022 17:02:59 GMT https://www.ly-lawoffice.com/conflict-resolution ליטיגציה thumbnail main image https://www.ly-lawoffice.com/shamming שנים של השקעה ומוניטין, עשויים לרדת לטמיון בשל לשון רעה במחי יד מאחורי המקלדת, בין אם בפוסט בפייסבוק, טוקבק ("תגובית"), ואפילו תמונה בגוגל או סרטון ביוטיוב. תופעה המוכרת יותר כתופעת ה"שיימינג" ("ביוש"). <div data-rss-type="text"> <p> <span> <span> ניהול הרושם שלנו הוא חלק בלתי נפרד מניהול העסק שלנו. </span> </span> </p> <p> <span> שנים של השקעה ומוניטין, עשויים לרדת לטמיון בשל לשון רעה במחי יד מאחורי המקלדת, בין אם בפוסט בפייסבוק, טוקבק ("תגובית"), ואפילו תמונה בגוגל או סרטון ביוטיוב. תופעה המוכרת יותר כתופעת ה"שיימינג" ("ביוש"). </span> </p> <p> <span> <br/> מהי לשון הרע? </span> </p> <p> <span> כל דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם ולבזותו, לרבות בשל מעשים או תכונות; או לפגוע במשלח ידו או בשל גזעו, מוצאו, נטייתו המינית או מוגבלותו. הפרסום יכול להיעשות בכתב, בע"פ ואף בציור או תמונה. </span> </p> <p> <span> <span> <br/> די בכך שהפרסום הפוגעני יגיע לאדם אחד בלבד, זולת הנפגע, כדי לעמוד בתנאי הסף של עוולת לשון הרע ולחייב בפיצויים. </span> </span> </p> <p> <span> <span> לא רבים יודעים שללשון הרע היבט פלילי, שדי בהעברת הפרסום לשני אנשים בלבד, זולת הנפגע, בכפוף להוכחת כוונה לפגוע, והמפרסם עלול למצוא עצמו מעבר לפיצויים, מאחורי סורג ובריח עד שנה! (במקרי קיצון). </span> </span> </p> <p> <span> <span> <br/> תוסיפו לכך את האפקט הוויראלי הגלום בפרסום ברשת, כדי להבין את פוטנציאל הפגיעה, נגישותו ומיידיותו, והרי לכם מתכון מהיר לתסבוכת משפטית. </span> </span> </p> <p> <span> <span> הדיווחים מדברים על מעל 55,000 פוסטים נגד עסקים קטנים רק בשנת 2017, לסגירת בית העסק עם חובות כבדים, ובמקרים קיצוניים יותר, אף דווחו איומי התאבדות, לא פחות. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> ואכן, בשנים האחרונות אנו עדים על עלייה בשיעורי הפיצויים הניתנים בתביעות לשון הרע לטובת בתי-עסק. </span> </p> <p> <span> <span> <br/> לקוח של חברת אביזרי רכב לא היה מרוצה ממצבר, והפיץ בבני ברק מודעות נגדה. ביהמ"ש חייב אותו ב-20 אלף ש'. בסכסוך עסקי אחר בין שתי חברות להסרת לייזר נפסקו לאחת מהן פיצויים מעל 700,000 ש"ח בגין הוצאת דיבה ופרסומים כוזבים. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> <span> <span> בסופו של יום, שם המשחק הוא תיעוד. </span> </span> </p> <p> <span> <br/> צלמו את הפוסט המכפיש או תעדו את תוכן הפרסום במדויק. גייסו עדים מתאימים ותמכו את תביעתכם בתצהיריהם. פנו בדרישה לפוגע להסרת הפרסום ובחנו את צעדיו.  </span> </p> <p> <span> <br/> ניתן גם לקבל סעדים מיידיים מבית המשפט, כגון תיקון הפרסום הפוגעני ודרישה להתנצלות (ככל והפוגע מסרב, יקבל הדבר ביטויו, לרוב, בפיצויים) ואף צו עיכוב יציאה מהארץ (במקרים קשים). </span> </p> <p> <span> <span> <br/> יש לשים לב כי בתי המשפט בוחנים במשורה תביעות לשון הרע. במקרים לא מבוטלים מתבררות אלו כאמצעי השתקה או לחץ (לקבלת הנחות או הטבות), תוך השתת פיצויים כבדים על התובע. </span> </span> </p> <p> <span> <span> <br/> כדאי לדעת גם כי לעיתים חוסה הפרסום, פוגעני ככל שיהיה, תחת הגנות החוק, כדוגמת אמת דיברתי; עניין ציבורי; הגנת תום לב; פרסום מותר (כדוגמת כתב טענות לביהמ"ש) וכיוצ"ב. </span> </span> </p> <p> <span> אכן, מדובר בתחום מורכב, המצריך היכרות מעמיקה עם רזי החוק והפסיקה המשתנה. בעידן שבו למילים יש כוח יותר מאי פעם, דעו את זכויותיכם, שמרו על תדמיתכם ויפה שעה קודם! </span> </p> <p> <span>   </span> </p> <p> <span> <span> משרד עו"ד לירן ינקוביץ </span> </span> </p> <p> <span> ייצוג בתיקי לשון הרע לעסקים </span> </p> </div> Wed, 09 Nov 2022 19:26:53 GMT https://www.ly-lawoffice.com/shamming לשון הרע thumbnail main image