אין ספק שיחסי עבודה הם מערכת יחסים מורכבת.

מעסיק רשאי לנהל את העסק, להעיר לעובד, לבקר את עבודתו, לבצע בירור משמעתי ואף לקבל החלטות הנוגעות להעסקתו.

אבל גם במסגרת יחסי העבודה קיימים גבולות המשליכים כמובן על חופש הביטוי- מה מותר ומה פחות מותר לומר?.

כך, כאשר מעסיק מייחס לעובד מעשים חמורים, מפיץ עליו מידע בפני עובדים אחרים או גורמים מחוץ לארגון, או מפרסם טענות שעלולות לפגוע בשמו הטוב ובאפשרויות התעסוקה שלו – עלולה להתעורר עילה לפי חוק איסור לשון הרע.

ומנגד, גם עובד עלול להיתבע כאשר הוא מפרסם טענות פוגעניות נגד מעסיק, מנהל או בעלי העסק.

מתי מעסיק עלול להיתבע בגין לשון הרע?

לדוגמה, מעסיק אומר לעובדים אחרים:

• "העובד הזה גנב מהקופה."
• או שולח ללקוחות:
• "העובד שפיטרנו הוא רמאי ולא ניתן לסמוך עליו."
• או מוסר למעסיק פוטנציאלי:
• "הוא עובד בעייתי, שקרן ולא ישר."

האם כל אחד מהמשפטים הללו הוא לשון הרע?

לא בהכרח.

אבל בהחלט מדובר באמירות שמצדיקות בחינה משפטית רצינית.

ומה קורה כאשר העובד הוא זה שמכפיש את המעסיק?

הסיכון הוא דו-צדדי.

עובד שמסיים את עבודתו בכעס ומעלה לרשת:

"הבוס שלי נוכל."

"החברה מרמה את הלקוחות."

"המנהל גונב מהעובדים."

עלול לחשוף את עצמו לתביעה, במיוחד כאשר מדובר באמירות עובדתיות חמורות שאין להן בסיס מספק.

גם כאן יש להבחין בין ביקורת לגיטימית לבין ייחוס עובדות חמורות.

ככלל, החוק מגן גם על שמו המקצועי של העובד

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע כולל במפורש פרסום שעלול לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

לכן פגיעה במוניטין המקצועי של עובד יכולה להיכנס באופן מובהק לתחום דיני לשון הרע.

הדבר רלוונטי במיוחד כאשר מדובר בפרסום בפני:

• מעסיק פוטנציאלי.
• לקוחות.
• ספקים.
• עובדים אחרים.
• הנהלה.
• בעלי תפקידים בארגון.
• גורמים בענף שבו העובד מועסק.

אבל למעסיק מותר (ואפילו חלק מחובתו המקצועית) לבקר עובד

דיני לשון הרע אינם אוסרים על מעסיק לומר לעובד שהוא אינו מרוצה מעבודתו.

מעסיק רשאי, בהתאם לנסיבות, לערוך שיחת משוב, להעיר על ביצועים, לבצע בירור ולמסור מידע במסגרת ניהול יחסי העבודה.

המשפט:

"העבודה שלך אינה עומדת בסטנדרט שקבענו"

שונה מהותית מהמשפט:

"אתה גנב ואי אפשר לסמוך עליך."

ההקשר, אופי האמירה והמסגרת שבה היא נאמרה חשובים מאוד.

איך מוכיחים תביעת לשון הרע במקום העבודה?

כמו בכל תביעת לשון הרע, לתיעוד יש חשיבות רבה.

מומלץ לשמור:

• הודעות WhatsApp.
• הודעות דוא"ל.
• מכתבים.
• פרוטוקולים של שיחות.
• מסמכי בירור או שימוע.
• הודעות שנשלחו לעובדים אחרים.
• פרטי עדים ששמעו את הדברים.
• תכתובות עם מעסיקים פוטנציאליים.
• ראיות לנזק תעסוקתי שנגרם בעקבות הפרסום.

ככל שניתן להוכיח מי שמע או קרא את הדברים ומה בדיוק נאמר, ניתן לבחון את התביעה בצורה מדויקת יותר.

כאשר מדובר בפרסום שפגע באופן ממשי בקריירה, בפרנסה או במוניטין המקצועי, חשוב לתעד את הנזק ולבחון אותו כחלק מהתביעה.

לסיכום, סיום העסקה אינו סוף הסיפור

פיטורים או התפטרות יכולים להיות נקודת התחלה לסכסוך משפטי חדש.

לעיתים דווקא לאחר סיום יחסי העבודה מתחילים הפרסומים:

• "מגיע לו שכולם ידעו למה פיטרנו אותו."
• "העובד הזה פוטר בגלל גניבה."
• "המעסיק הזה מרמה את העובדים."

אמירות כאלה עלולות להסלים במהירות וליצור חשיפה משפטית לשני הצדדים.

לפני פרסום טענה חמורה על עובד או מעסיק, מומלץ לעצור ולבחון את הדברים מבחינה משפטית.

משרדנו עוסק בדיני לשון הרע, הגנת המוניטין וליטיגציה, לרבות תביעות הנוגעות לפרסומים בין עובדים, מעסיקים ומנהלים.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני.