סכסוכים בתוך המשפחה הם דבר טעון ורגיש. חילוקי דעות בין אחים, בני זוג לשעבר, הורים וילדים, גיסים וקרובי משפחה אחרים עלולים להסלים במהירות, ובמיוחד כאשר הדברים עוברים משיחה פרטית לפרסום בפני בני משפחה נוספים.

אחת התופעות הנפוצות בשנים האחרונות היא פרסום אמירות פוגעניות בקבוצות WhatsApp משפחתיות, בהודעות פרטיות, ברשתות החברתיות ואף בפני קרובי משפחה נוספים.

מה שנאמר לעיתים מתוך כעס רגעי עלול להפוך לעילה לתביעת לשון הרע.

האם אפשר לתבוע בן משפחה על לשון הרע?

בהחלט. העובדה שהמפרסם והנפגע הם בני משפחה אינה מעניקה חסינות מפני חוק איסור לשון הרע.

החוק אינו מבחין לעניין עצם קיומה של עילת לשון הרע בין אדם זר לבין אח, אחות, הורה, ילד, גיס או קרוב משפחה אחר בהתאם לחוק בתי משפט לענייני משפחה, התשנ"ו-1995.

השאלה המרכזית היא מה נאמר, למי הדברים פורסמו, כיצד פורסמו, מה הייתה משמעותם ומה היו הנסיבות שבהן נעשה הפרסום.

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע, בין היתר, כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג, או לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.

הודעה בקבוצת WhatsApp משפחתית (בהחלט) יכולה להיחשב "פרסום"

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב ש"קבוצת המשפחה" היא מרחב פרטי ולכן הדברים שנכתבים בה אינם יכולים להקים תביעת לשון הרע.

זו טעות!

החוק מגדיר "פרסום" באופן רחב, ובכלל זה פרסום בעל פה או בכתב. כאשר הודעה מגיעה לאדם אחר מלבד הנפגע, עשוי להתקיים יסוד הפרסום הדרוש לעוולה.

לכן הודעה בקבוצת WhatsApp שבה נכתב, לדוגמה:

• "אל תאמינו לו, הוא רמאי."
• "הוא גנב את הכסף של ההורים."
• "היא משקרת לכולם."
• "הוא אדם אלים ומסוכן."
• "צריך להרחיק אותו מהמשפחה."
• "היא מטורללת, פסיכופטית"
• "רוצה רק כסף, כסף, כסף"

או טענה פוגענית אחרת המייחסת לאדם מעשים חמורים, עשויה להקים עילת תביעה – בהתאם לנסיבות ולמשמעות הדברים.

ומה אם מדובר רק בכמה בני משפחה?

גם פרסום בפני מספר מצומצם של אנשים אינו בהכרח חסר משמעות.

עם זאת, היקף הפרסום עשוי להשפיע על שאלת האחריות ועל גובה הפיצוי.

המשמעות החשובה היא לא ש"וואטסאפ משפחתי אינו נחשב", אלא בדיוק להפך: גם בקבוצה משפחתית יכולה להתקיים עילת לשון הרע, כאשר היקף החשיפה והנסיבות הם בין השיקולים שישפיעו על התוצאה.

לשון הרע בין אחים, גיסים ובני משפחה אחרים

המציאות המשפטית מלמדת שסכסוכים משפחתיים יכולים להפוך במהירות למחלוקות משפטיות מורכבות.

לדוגמה:

• אח שמפרסם בקבוצה משפחתית טענות חמורות נגד אחיו.
• גיסה שמספרת לבני משפחה כי גיסה בוגד בבת זוגו.
• בן משפחה שמאשים קרוב בגניבה או במרמה.
• הורה שמפיץ טענות קשות על בן או בת בפני קרובי משפחה.
• בן זוג לשעבר שמפרסם טענות על בן זוגו לשעבר בפני המשפחה המורחבת.
• קרוב משפחה שמפיץ טענות הנוגעות להורות, זוגיות, התנהלות כלכלית או התנהגות אישית.

במקרים חמורים במיוחד, הדברים עלולים לגרום לא רק לפגיעה בשם הטוב אלא גם לקרע משפחתי משמעותי.

לא כל אמירה מעליבה היא בהכרח לשון הרע

חשוב להדגיש: לא כל קללה, עלבון או אמירה שנאמרה במהלך ויכוח תוביל בהכרח לחיוב בפיצוי.

בית המשפט בוחן את הדברים בהקשר שבו נאמרו: מי אמר אותם, למי, באיזה אופן, מה היה הרקע, האם מדובר בעובדה או בדעה ומה אדם סביר היה מבין מהפרסום.

לכן יש חשיבות רבה לשמירת ההודעה המלאה ולא רק צילום מסך של משפט בודד.