תלונת שווא במשטרה או לרשות: האם אפשר לתבוע על לשון הרע?
אחד המקרים המורכבים בדיני לשון הרע הוא מצב שבו אדם מגיש תלונה נגד אדם אחר למשטרה, לרשות ציבורית, למעסיק או לגורם מוסמך אחר – והתלונה, לטענת הנפגע, שקרית.
האם עצם הגשת התלונה מאפשרת להגיש תביעת לשון הרע?
התשובה אינה פשוטה.
מדוע זה מורכב?
מצד אחד, הדין אינו מעוניין למנוע מאנשים להתלונן לרשויות.
אדם שסבור שנעשה לו עוול צריך להיות מסוגל לפנות למשטרה, לרשות או לגורם מוסמך ולבקש טיפול.
מצד שני, קיימים מקרים שבהם תלונה משמשת ככלי להפעלת לחץ, נקמה או פגיעה באדם אחר.
לכן נדרש איזון.
חשוב להדגיש כי לא כל תלונה שהתבררה כלא נכונה היא בהכרח לשון הרע וכלל האצבע הוא שתלונה לרשות מוסמכת (לרבות משטרה) איננה מהווה פרסום לשון הרע.
חשוב להבחין בין:
"תלונה שלא הוכחה"
לבין:
"תלונה שהוגשה ביודעין מתוך ידיעה שהעובדות שקריות."
עצם העובדה שתיק נסגר אינה מוכיחה בהכרח שהתלונה הייתה שקרית או שנעשתה בכוונת זדון.
יש לבחון, בין היתר:
- מה בדיוק נטען בתלונה;
- למי היא נמסרה;
- האם היו למתלונן יסודות סבירים לחשדות;
- האם מדובר בהשערה או בטענה עובדתית;
- האם המידע נמסר בתום לב;
- האם נעשה ניסיון לנקום או להפעיל לחץ;
- מה היו נסיבות הגשת התלונה.
אז מה כדאי לעשות אם הוגשה נגדכם תלונת שווא?
ראשית – לא לפעול מתוך סערת רגשות.
שנית – לשמור את כל המסמכים.
שלישית – לא ליצור קשר מאיים עם המתלונן.
רביעית – לקבל את התיעוד המשפטי ולבחון האם קיימת עילה לפעולה.
האם כדאי להגיש תביעה מיד?
לא בהכרח.
לעיתים נכון להמתין להתפתחות ההליך שמקורו בתלונה, במיוחד כאשר הוא עדיין מתנהל.
במקרים אחרים, עצם הפרסום עלול להצדיק פעולה מהירה.
לכן יש לבחון כל מקרה באופן פרטני.
לסיכום
תלונה לרשות אינה "כרטיס חופשי" לפרסם כל דבר על אדם אחר.
אך גם העובדה שתלונה לא הוכחה או עצם הגשתה אינה הופכת אותה אוטומטית ללשון הרע.
מדובר בתחום משפטי רגיש הדורש בחינה מדויקת של העובדות, ההקשר וההגנות האפשריות.
משרדנו עוסק בתביעות לשון הרע ובמקרים מורכבים של פרסומים בפני רשויות, גורמי עבודה וצדדים שלישיים.
